לאחרונה שבתתי בהרי הקרפטים, בכפר דֶשקוֹבִיץ באוקראינה, יחד עם בני נח שבאו מכפרים סמוכים וערים רחוקות. השבתון התקיים לכבוד חנוכת "בית תפילה" ראשון של בני נח על אדמת אירופה. בדשקוביץ, הסמוך לעיר מונקאץ', חיים 800 תושבים. עד כה רק בניין הכנסייה הנוצרית עמד במרכז הכפר, אבל לאחרונה אנשים שפרשו מהכנסייה לפני עשרים שנה ואימצו את אמונת בני נח, בנו בית תפילה הניצב גם הוא במקום של כבוד בכפר. הדבר גרם למתח בין חברי הכנסייה הנאמנים לנצרות, ובין בני נח שפרשו מהאמונה הנוצרית וקיבלו על עצמם את האמונה בה' אחד.
כמאתיים גברים ונשים, מבוגרים וצעירים, הגיעו מרחבי אוקראינה לכפר הקטן לקראת שבת. המקומות שמהם הגיעו מוכרים בהיסטוריה היהודית והחסידית: ז'יטומיר, מונקאץ', אונגוור, חמילניק, מרמורש, חוסט ועוד. היו מהם שנסעו 26 שעות ברכבת כדי להגיע לסמינר. השבתון אורגן על ידי ארגון "ברית עולם" בנשיאות הרב אורי שרקי, וכלל תפילות, שיעורי תורה, סעודות שבת ודיונים אמוניים בלתי נגמרים. התפילות נאמרו בשפה הרוסית מתוך סידור "רינת ישראל", וסעודות השבת לוו בשירים ודברי תורה.
קשה לתאר את החוויה של שבת עם בני נח. הופתעתי מרצונם ללמוד יהדות ולהתפלל, ומהרמה הרוחנית והמחשבתית של אנשים שגדלו בכפרים באוקראינה תחת השלטון הקומוניסטי, אבל חיים כיום כבני חורין בנפשם ובגופם. ההערכה היא כי יש כיום יותר מ־50 אלף בני נח במרחב דוברי הרוסית. מציאות זו היא חלק מהתעוררות דתית הקיימת במזרח אירופה מאז נפילת הקומוניזם, ובאה לידי ביטוי בבניית כנסיות וגם בצמיחתן של קהילות בני נח.
במהלך השבת פגשתי דמויות מיוחדות מקהילת בני נח באוקראינה. שמעון היה חבר בכנסייה במשך 19 שנה. הוא לא הרגיש חיבור לדת הנוצרית, החל ללמוד יהדות והחליט להפוך לבן נח. בצלאל היה כומר. באחת מדרשותיו השבועיות אמר למאזיניו: "אני צריך להתוודות בפניכם, כל מה שלימדתי אתכם על הנצרות ועל ישו, זה לא נכון… התורה היא דבר ה' ולא הנצרות".
אוּייקוֹ הוא ממייסדי הקהילה ומעמודי התווך שלה. זקנו לבן וארוך והוא מקפיד על מנהגי חב"ד, כולל תפילה בסידור "תהילת ה'". דמיטרי דימה קַלַשנִיק הוא ראש קהילת בני נח בעיר חרקוב במזרח אוקראינה. הוא למד בישיבות בארץ, וממשיך ללמוד וללמד תורה. הוא לומד בכל שבוע חומש עם מפרשים רבים, משנה וגמרא, הלכה ואגדה, אבל מבקש להישאר בן נח טוב ולא להתגייר.
מיכאל מישה בַּאלֶגָה הוא נשיא הקהילה, ובביתו התארחתי בעת שהותי בכפר. "עם ישראל הוא הראש של העולם, ומדינת ישראל היא מרכז העולם", חזר ואמר לי. "ישראל הוא הראש ואנו הידיים. הראש נותן פקודה לידיים לזוז, עם ישראל נותן לנו הוראות מה לעשות למענם… לאן שהיהודים יוליכו אותנו, לשם נלך".
לאחר שלושה ימים בכפר הרגשתי שנפרדתי מאחים לאמונה, בעלי נשמות יהודיות. אולי איננו אחים ביולוגיים והם אינם יהודים הלכתיים, אבל אנו אחים לאמונה בעם ישראל, תורת ישראל והקב"ה.
לא נוצרים, לא יהודים
בשם "בני נח" מכונים בני דתות אחרות שבוחרים לעזוב את דתם ולקבל על עצמם את האמונה היהודית בא־ל אחד ואת "שבע מצוות בני נח". מדובר במצוות בעלות אופי אוניברסלי, שמטרתן ליצור חברה מתוקנת. הן כוללות שישה איסורים וציווי אקטיבי אחד. האיסורים הם על עבודה זרה; ברכת השם, בלשון סגי נהור, כלומר איסור על קללת שם השם; שפיכות דמים; גילוי עריות; גזל; אכילת אבר מן החי; ומצוות "דינים", כלומר הקמת מערכת משפט.
קהילות בני נח פרושות מסביב לעולם, אם כי בארץ אין כמעט מודעות לתופעה. הן קיימות בארה"ב, בריטניה, הפיליפינים, הולנד, רוסיה, אוקראינה, אפריקה, אמריקה הלטינית ועוד. רובם נוצרים, אך יש בהם גם מוסלמים ובודהיסטים. אין להם כוונה להתגייר, אך הם מאמינים בתורת ישראל ומקיימים את שבע המצוות שניתנו לנח ובניו. בני נח רבים מאמצים ושומרים כיום מצוות נוספות, לא מתוך חיוב אלא מתוך רצון והתנדבות. יש בהם מי שאוכלים רק בשר שחוט, ומכינים לעצמם יין כשר אבל לא חולקים אותו עם יהודים. הרב אורי שרקי כתב "שולחן ערוך לבני נח", שבו מפורטות המצוות שבני נח יכולים לקיים. הוא פרסם גם סידור לבני נח.
אנשים לא נולדים בני נח אלא הופכים לבני נח. מי שמקבל על עצמו להיות בן נח עוזב את דתו הקודמת, אבל אינו מאמץ את היהדות ולמעשה אינו משנה את זהותו באופן רדיקלי. לכן קל יותר לאמץ את אמונת בני נח מאשר לעבור גיור מלא. רבים מהם רואים ערך בהיותם בני נח ולא מעוניינים בגיור. הם מאמינים שתפקידם לחבר מבחינה אמונית בין העם היהודי לעולם כולו.
מעמדם של בני נח מורכב, בהיותם באמצע הדרך. הם יצאו מהנצרות, אבל לא נכנסו ליהדות ולעם ישראל באופן מלא. הם מקבלים על עצמם את האמונה היהודית, אבל לא את קיום מצוות התורה. הם אמונה, לא דת ולא לאום. לא פעם הם סובלים הן מהנוצרים שרואים בהם יהודים שעזבו את האמונה הנוצרית ומגלים אנטישמיות כלפיהם, והן מהיהודים שלא מכירים אותם ואינם מבדילים בין בני נח ונוצרים.
כבר אין סיבה לחשש
התופעה של ריבוי בני נח בעולם היא חדשה. עד כה היהודים לא הרגישו צורך לקרב לא־יהודים לאמונתם, וגם הגויים לא מצאו את דרכם ליהדות. חז"ל דיברו על חובתה של האנושות לשמור על שבע מצוות בני נח, אבל לא פעלו באופן מעשי לשם כך. הראשון שכתב על חובתו של עם ישראל ללמד ואפילו לכוף את העולם לשמור שבע מצוות בני נח הוא הרמב"ם:
וכן צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל כל מצוות שנצטוה נח, וכל מי שלא קיבל יהרג… כל המקבל שבע מצוות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם ויש לו חלק לעולם הבא (הלכות מלכים ח, י־יא).
רק בדור הקודם, לפני כארבעים שנה, קרא הרבי מלובביץ לעורר את הוראת שבע מצוות בני נח לאנושות. בעבר יהודים נמנעו מלעסוק בהפצתן מכיוון שהמעשה התפרש כפגיעה בדת הנוצרית, אבל כיום אין חשש ופחד מכך שישראל ילמדו אמונה ומוסר לעולם. הרבי מלובביץ' קרא לכל יהודי להפיץ את רעיון שבע המצוות בקרב אומות העולם, על פי פסק הרמב"ם. הוא ביאר כי אין הכוונה לכפייה בכח אלא להסברה נאותה וראויה. המסר הוא ששבע מצוות אלו הן ערכי היסוד לקיום אנושות בריאה וצודקת, שתאפשר רבגוניות ותרבויות שונות לצד אחדות סביב האמונה בבורא העולם.
בהתוועדות בשנת תשמ"ז אמר הרבי:
בדורות שלפנינו, כל ניסיון לפעול על אומות העולם בענייני אמונה, היה כרוך עם סכנת נפשות ממש, ולכן לא הייתה אפשרות לקיים ציווי זה. מה שאין כן בדורנו – לא זו בלבד שאין כל סכנה בדבר, אלא אדרבה, פעולה כזו מוסיפה בכבודם של ישראל בעיני כל העמים, בראותם שבני ישראל דואגים לא רק לעצמם, אלא גם ליישובו של העולם כולו, על ידי זה שיתנהג על פי צדק ויושר.
