לאחר שמשה בורח מפרעה ונמלט ממצרים הוא מגיע לארץ מדין ומוצא שם את מנוחתו. התחנה הראשונה שלו בארץ מדין היא הבאר:
ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר.
משה איננו הגולה הראשון בתורה שמגיע תחילה אל הבאר במקום מושבו החדש. כך עשה גם יעקב כשהגיע לחרן, ואף הוא בסופו של דבר מצא שם את זיווגו ואת פרנסתו.
את ההשוואה הזו בין משה ליעקב ערכו חז"ל ורבים מן המפרשים, והיא אכן מתבקשת ועולה מן הפסוקים לכל קורא. אך ההשוואה איננה מסתיימת כאן. גם באופן חזרתם של יעקב ומשה ממקום גלותם אל ארץ מולדתם אנו מוצאים קווי דמיון רבים.
מפגשים עם האח
ראשית, הן יעקב והן משה מקבלים ציווי מפורש לשוב אל ארץ מולדתם. יעקב מקבל ציווי מאת האלוהים "שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך" (בראשית לא, ג), וכך גם משה "ויאמר ה' אל משה במדין לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" (שמות ד, יט). אצל שניהם מתוארת לקיחת המשפחה על הבהמות. אצל יעקב, "ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים" (בראשית לא, יז), וכך גם אצל משה: "ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור" (שמות ד, כ).
נוסף על כך, הן יעקב והן משה מקבלים בדרכם הביתה הודעה מוקדמת על דבר הפגישה עם אחיהם, שאותו לא ראו זמן רב, ההולך לקראתם. יעקב התבשר על בוא עשו, "וגם הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו" (בראשית לב, ז), וכך משה התבשר על הפגישה עם אהרן: "וגם הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו" (שמות ד, יד). אצל שניהם גם מתוארת פגישה מרגשת עם האח. אצל יעקב "וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו ויבכו" (בראשית לג, ד), וכך גם אצל משה "ויפגשהו בהר האלוהים וישק לו" (שמות ד, כז).
אך מעל הכול, זהות מעניינת קיימת סביב אירוע מסתורי שלו היו שותפים יעקב ומשה בטרם הפגישה עם אחיהם. אצל שניהם היה זה מעין מאבק לא מובן עם ישות אלוהית, הכרוכה בסכנת נפשות אמיתית, אשר הסתיים עם מום גופני במקום המילה. יעקב נאבק עם המלאך בחשכת לילה (בראשית לב, כה־כו), וכך גם משה התמודד עם ישות אלוהית שביקשה לפגוע בו בדרך במלון (שמות ד, כד־כו).
השוואה זו שבין הדמויות יכולה ללמד רבות על מעשיהן של שתי הדמויות, אך אבקש להתמקד במעשה אחד, הוא מעשה המלון.
חיבור מחודש לישראל
מעשה המלון הוא אחת הפרשיות החידתיות בתורה. קשה להבין מה אירע שם ומדוע קרה מה שקרה (שמות ד, כד־כו):
ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו. ותקח צפרה צר ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה לי. וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולת.
את מי ביקש ה' להמית כאן – את משה או אולי את הילד? מדוע נתחייב מיתה? ומדוע ציפורה פעלה לפתרון המצב ולא משה? חז"ל והפרשנים הציעו כמה כיוונים לפרש פרשה סתומה זו, אך כולם הוסיפו פרטים ועובדות שאינם מוזכרים בפסוקים, ועל כן קשה לראות בפירושיהם פשוטו של מקרא. נראה שהתורה בחרה להסתיר את העובדות ולהשאיר את המעשה מעורפל.
ואולם, מתוך ההשוואה שערכנו בין שיבתו של משה למצרים לבין שיבתו של יעקב לארץ כנען, ניתן אולי להסיק שמעשה המלון הוא סיפור בבואה של מאבקו של יעקב עם האיש. אמנם גם מאבקו של יעקב עם האיש הוא מעשה שאינו ברור לגמרי, ואף שם נשארנו עם שאלות שאינן פתורות – מיהו האיש ומדוע הוא נאבק ביעקב – אך מכל מקום אנו מבינים שמאבק זה גרם לשינוי מהותי אצל יעקב. שמו השתנה – "לא יעקב יקרא שמך כי אם ישראל", הוא התברך שם, וכנראה גם נמחל לו שם עוון גניבת הברכות. עוון זה, שהעיב על יחסו של עשו אחיו אליו, מוכרח היה להתכפר בטרם המפגש על מנת שהמפגש יצליח ויעבור בשלום.
אם כן, גם את מעשה המלון ניתן להסביר בדרך זו. ייתכן שהאירוע המסוכן שחווה משה במלון והיציאה ממנו בשלום נועדו לגרום לשינוי מהותי אצל משה ולכפר אף אצלו על מה שחטא בו. אפשר שצריך היה משה לכפר על סירובו ללכת בשליחות ה', מה שגרם לחרון אף ה' בו (שמות ד, יד). אולי ניתן אף לומר שמשה צריך היה לכפר על כך שהתנתק למשך תקופה ארוכה ממשפחתו ומאחיו המשועבדים במצרים. הפגישה עם אהרן, המסמנת את התחלת שליחותו של משה כמנהיג עם ישראל, יכולה להתקיים רק לאחר שנתכפר למשה עוון הינתקותו והתרחקותו ממשפחתו ומאחיו המשועבדים. המאבק המסוכן אילץ את ציפורה – אשתו המדיינית של משה – לעשות בבנה את פעולת המילה שהסירה את הסכנה וכיפרה על העוון. מילה היא מצווה שנתייחדו בה ישראל, ומעשה זה מוכיח על שייכות ברורה לעם ישראל. מעשה המילה מסמל אפוא את ההתחברות מחדש לעם ישראל של משפחת משה וציפורה, ועכשיו הוא יכול להיפגש עם אחיו ולהתחיל בשליחותו, ובכך נפתחת הדרך לגאולה.
משהו שחייך אותי
בכל מקום שבו מדבר מלך מצרים אל משה ואהרן הוא נקרא בשם "פרעה". רק פעם אחת הוא נקרא "מלך מצרים" (ה, ד):
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם. לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם מִמַּעֲשָׂיו לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם.
סביר להניח שהשימוש במילה "תפריעו" (החריגה במשמעותה) גרם לשינוי זה. ואולי גם אפשר לומר, על דרך החידוד, שמשמעות המילה "תפריעו" עניינה כאן – אל תדברו עם העובדים על פרעה: "פרעה אמר כך, פרעה עשה כך".
