הבדידות מאיימת על בריאות הציבור ברמה זהה לעישון והשמנת יתר, כך הזהיר השבוע ראש שירותי בריאות הציבור של ארה"ב ויווק מרת'י, בהצהרה רשמית שמטרתה לדחוף אמריקנים לבלות יותר זמן אלה עם אלה בשעה שהחברה נעשית מפולגת ודיגיטלית יותר ויותר.
לדברי מרת'י מחצית מהמבוגרים בארה"ב חווים בדידות, ויש לכך השלכות על בריאותם הנפשית והפיזית, כולל סיכוי גבוה יותר מהממוצע לחוות דיכאון, חרדה, ואף מחלות לב, שבץ ודמנציה. בהודעה לציבור הוא קרא למאמץ קולקטיבי "לתקן את המרקם החברתי של האומה": ללמד ילדים כיצד לבנות מערכות יחסים בריאות, להרבות שיחה עם קרובי משפחה, חברים ועמיתים לעבודה, ולבלות פחות זמן באינטרנט וברשתות החברתיות אם זה בא על חשבון קשר אישי.
לפי מחקר שצוטט בהודעה, זמן הבילוי של אמריקנים עם חברים ירד ב־20 שעות בחודש בין 2003 ל־2020, בעוד הזמן שבילו לבדם זינק ב־24 שעות בחודש באותו פרק זמן. המגמות התעצמו כנראה במהלך מגפת הקורונה, כאשר רבים הסתגרו בבתיהם. "למעשה הקורונה שפכה דלק על מדורה שכבר בערה", אמר מרת'י. "אני רוצה שהמדינה כולה תבין כמה עמוק האיום של בדידות ובידוד על בריאות הציבור".
זמן הבילוי של אמריקנים עם חברים ירד ב־20 שעות בחודש בין 2003 ל־2020, והזמן שבילו לבדם זינק ב־24 שעות בחודש. המגמות התעצמו בימי המגפה
האיום הזה עלול להיות קטלני. ממחקרים עולה כי הסיכון למוות בטרם עת שנובע מניתוק חברתי דומה לעישון של עד 15 סיגריות ביום ואף גדול מהשמנת יתר וחוסר פעילות גופנית. אנשים שיש להם קשרים חברתיים, מנגד, חיים יותר.
בדידות עלולה להוביל למתח כרוני, שגורם לדלקת שפוגעת ברקמות ובכלי דם וקשורה למחלות כרוניות. בידוד וקשרים חברתיים מרוטים עלולים גם להקשות על שימור הרגלים בריאים כמו פעילות גופנית ותזונה נכונה. "זה לא רק עניין של אנשים שמרגישים טוב או רע עם החיים החברתיים שלהם", אומרת ג'וליאן הולט־לונסטאד, מרצה לפסיכולוגיה ומדעי המוח באוניברסיטת בריגהם יאנג, העורכת המדעית הראשית של המחקר. "יש לזה השפעה על הבריאות הפיזית שלנו".
תפקידו של ראש שירותי בריאות הציבור הוא לקדם את בריאותם של אזרחי ארה"ב ולהשתמש בבמה הממשלתית שבידו כדי להתריע מפני איומים בריאותיים על חייהם של אמריקנים. לדברי מרת'י הממשלה הפדרלית צריכה לממן מחקר על בדידות כדי להבין את הבעיה לעומקה ולזהות את הדרכים הנכונות להתמודד איתה. הוא גם דחק בממשל לתעדף קשרים חברתיים בקביעת מדיניות, למשל בתכנון שבילי הליכה קהילתיים כדי לעודד את התושבים לקיים אינטרקציה במקומות אלה. מרת'י הוסיף שרופאים צריכים לחפש סימני בדידות אצל מטופלים, ושסוכנויות הביטוח צריכות לממן תוכניות שעוזרות לאנשים לטפח מערכות יחסים בריאות, במעין טיפול מונע.
ההמלצות של ההצהרה חורגות הרבה מעבר לגבולות מחלקת בריאות הציבור, כאשר חברות טכנולוגיה, בתי ספר ומקומות עבודה נקראים להירתם להגברת המעורבות החברתית ולהפחתת הבידוד החברתי. מרת'י קידם טיפול בבדידות כחלק ממדיניות בריאות הציבור במשך שנים, וספרו על הנושא פורסם בתחילת המגפה. כעת הוא חלק את החוויות האישיות שלו בהתמודדות עם בדידות. במאמר דעה שפורסם בניו־יורק טיימס לקראת ההצהרה כתב מרת'י שהוא הזניח קשרי חברות כששימש כתפקידו תחת הנשיא ברק אובמה. הוא כתב שהתבייש לפנות לחברים ותיקים וסבל מאובדן הערכה עצמית ותחושת זהות.
כעת, בכהונתו השנייה בתפקיד, כתב מרת'י שהוא מקפיד לבלות עם ילדיו ללא כל מכשיר בהישג יד, מבקר אצל הוריו ואחיותיו לעיתים קרובות ועונה לטלפון כשחברים מתקשרים, גם אם אין לו זמן, לפחות כדי לשאול אם יוכל להתקשר אליהם בחזרה. "לפעמים אני מועד, ויכול לחלוף שבוע עד שאני קולט שאני מרגיש מנותק מהמשפחה והחברים כי לא השקעתי ברגעים הקטנים", אומר מרת'י. "עכשיו אני מרגיש הרבה יותר מחובר אליהם, ואני מרגיש שאני עושה את תפקידי טוב יותר כתוצאה מכך".
מחקרים מראים שבדידות ובידוד נפוצים בעיקר אצל אנשים עם בריאות לקויה, בעלי קשיים כלכליים או אלו שחיים לבד. באופן מפתיע, אזרחים ותיקים סובלים מהשיעור הגבוה ביותר של בידוד חברתי, אבל בוגרים צעירים מהם נוטים לדווח כמעט פי שניים על תחושת בדידות.
ההצהרה מתייחסת למהפכה הדיגיטלית כחרב פיפיות. מצד אחד, אנשים שחשו מנותקים בקהילות הקרובות אליהם יכולים למצוא בעזרתה אחרים כמותם ברחבי העולם. מנגד, הרשתות יכולות גם להחליף את הקשר האישי ולפגוע בו. "הטכנולוגיה היא דבר נהדר במובנים רבים", אומרת קרסטין גרסט אמרסון, מרצה באוניברסיטת ג'ורג'יה וחוקרת את סוגיית הבדידות. "היא מחברת אתכם לחברים שאבדו מזמן, ואתם יכולים לראות אותם על המסך. אבל יכול להיות לה גם צד שלילי. היא עלולה לנתק אתכם בזמן שאתם עם אחרים. אתם יכולים להיות בחדר אחד עם משפחה וחברים, אבל בכל זאת לא לקבל את הקשרים החברתיים שאתם זקוקים להם".
מחקר משנת 2017 שצוטט בהצהרה הראה שאנשים שהשתמשו ברשתות חברתיות יותר משעתיים ביום היו בסיכון גבוה פי שניים לחוות תחושות מוגברות של בידוד חברתי בהשוואה לאלה שבילו פחות מ־30 דקות ביום ברשתות. הדו"ח קורא לחברות טכנולוגיה להימנע מאלגוריתמים המקדמים חלוקה וקיטוב, תוך פיתוח תכונות המעודדות דיאלוג בריא.
ללא קשר לתגובת החברות, מומחים אומרים שאנשים יכולים לעזור לעצב מחדש את החברה ולהפוך אותה למקושרת יותר. "הדרך היעילה ביותר שלנו להפיג את הבדידות היא לטפל יותר באנשים המעורבים בחיינו", אומר ריצ'רד וייסבורד, פסיכולוג ומרצה בכיר בבית הספר ללימודים מתקדמים בהרווארד. "חייבים להיות הורים ובתי ספר וקהילות שיעמידו את הטיפול באנשים בראש סדר העדיפויות, ואם הם יעשו זאת, תהיה חברה שבה האנשים בודדים פחות, מוסריים יותר ובריאים יותר".
