הדבוראי התימני מוחמד סייף ידע בעבר רווחים נאים מייצור דבש, אך שנים של מלחמה ושינוי אקלים שאבו את המתיקות מהדבש המשפחתי. העסק שעבר מאב לבן "הולך ונעלם", לדבריו. "הדבורים סובלות מתופעות מוזרות. האם זה נגרם משינוי אקלים או מהשפעות המלחמה? אנחנו לא יודעים". בעמק טרשי מוקף הרים במחוז טאז, בדרום־מערב תימן, ערך סייף ספירת מלאי: לפני המלחמה ניהלה המשפחה 300 כוורות, כעת נותרו רק 80.
תימן, מהמדינות העניות בעולם, לכודה בסכסוך אלים מאז 2014. המורדים החות'ים בתמיכת איראן לוחמים בכוחות הממשלה הנתמכים בידי קואליציה צבאית בראשות ערב הסעודית. מאות אלפים מתושבי תימן נהרגו בשמונה השנים האחרונות בלחימה או עקב מחלות ותת־תזונה, ותשתיות המדינה חרבו. הפסקת אש שברירית בתיווך האו"ם, שעומדת בעינה מאז אפריל, הביאה הקלה מסוימת לאוכלוסייה המותשת.
הדבש התימני נחשב לאחד הטובים בעולם, ומזון המלכות היקר המיוצר בכוורות בתימן ידוע בסגולותיו הטיפוליות. האו"ם אומר שלדבש "תפקיד חיוני" בכלכלת תימן, שכן כ־100 אלף משקי בית תלויים בו לצורך פרנסתם. אולם לפי הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, "הפסדים עצומים נגרמו לתעשייה מאז פרוץ הסכסוך".
בדו"ח שפורסם ביוני נאמר שהמצב במדינה "מאיים על המשכיותו של מפעל בן 3,000 שנה. גלי פליטים שנמלטו מאלימות, השפעת זיהום הנשק על אזורי הייצור וההשפעה הגוברת של שינוי האקלים דוחקים אלפי דבוראים לקצה גבול היכולת, ומפחיתים מאוד את הייצור".
בשיר עומר, חבר הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, אומר שהסכסוך הגביל את יכולתם של דבוראים לשוטט בחופשיות בארץ בכל פעם שהפרחים פורחים כדי לאסוף דבש.
כדי לעבור מכוורת לכוורת נדרשים הדבוראים בתימן לחצות שדות מוקשים וקווי חזית פעילים. מלבד זאת, "תימן, כמו מדינות רבות החוות סכסוכים, מושפעת באופן חריג משינוי האקלים", צוין בדו"ח. "עליית הטמפרטורות בשנים האחרונות ושינויים חמורים בסביבה מפריעים למערכת האקולוגית של הדבורים, והדבר משפיע על תהליך ההאבקה. עם ירידת מפלס מי התהום והאצת המדבור, אזורים שעסקו בעבר בפעילות חקלאית ובגידול דבורים כבר לא יכולים לקיים את הענף הזה".
הוועד הבינלאומי מספק תמיכה והכשרה כלכלית לדבוראי תימן, ובשנת 2021 סייע לכמעט 4,000 מהם. נביל אל־חכים, שמוכר את הדבש המהולל של תימן בחנויות בטאז, נזכר גם הוא בתור הזהב, לפני הסכסוך שהחריב את ארצו: "לפני המלחמה יכולנו להתפרנס היטב ממכירת דבש… אבל הדבש נעשה נדיר והלקוחות כבר לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש אותו. בעבר הייתי מוכר 25 צנצנות של חמישה ליטרים בחודש. עכשיו אני לא יכול למכור אפילו אחת".
תרגום: אלחנן שפייזר
