אזרחי גרמניה יצאו מחרתיים לקלפיות בבחירות שיביאו לסוף כהונתה של אנגלה מרקל לאחר כמעט 16 שנים בשלטון. כרגע נראה שהמרוץ להנהגת הכלכלה הגדולה באירופה צמוד ומותח. החלטתה של מרקל לא להתמודד על משרת הקנצלר הציבה את המדינה על מסלול של שינוי, בלי קשר לזהות המנצח. בעלות הברית במערב מתבוננות במתרחש גרמניה, וחוששות מתוצאה לא ודאית וממשא ומתן קואליציוני ממושך שיחליש לאורך זמן את השפעתה הבינלאומית של המדינה הגדולה ביותר באירופה, המונה 83 מיליון איש.
עתיד גוש המפלגות הנוצריות (CDU/CSU), המייצג את הימין־מרכז, מונח כעת על כף המאזניים. המועמד לרשת את מקומה של מרקל הוא ארמין לאשט בן השישים, אדם חביב הנוטה למעידות לשוניות, שהאהדה אליו הלכה ונשחקה מאז שנתפס במצלמות כשהוא מגחך במהלך טקס זיכרון לקורבנות השיטפונות ביולי, הקטלניים ביותר בגרמניה מזה עשרות שנים. השמרנים ניצבים כעת בפני אובדן משרת הקנצלר ואף אובדן החברות בממשלה כולה – אלא אם לאשט יוכל להוביל קאמבק פוליטי ברגע האחרון. זה אפשרי: מהלכים כאלה הפכו לסימן ההיכר שלו.
יריבו העיקרי הוא שר האוצר וסגן הקנצלרית אולף שולץ, בן ה־63, ממפלגת הסוציאל־דמוקרטים (SPD) המזוהה עם השמאל־מרכז. המפלגה הייתה שותפה זוטרה בשלוש מארבע ממשלות מרקל, ושולץ, שנחשב למשעמם אך לבעל יכולת, מציג את עצמו כיורשה הטבעי של מרקל. סקרי דעת קהל עדכניים הראו יתרון למפלגתו, הזוכה ב־25 אחוזי תמיכה, אך הפער מול השמרנים הצטמצם בימים האחרונים לשלושה אחוזים בלבד. נותרו עוד כיומיים כדי לשכנע את המצביעים המתלבטים. "זה נהיה ממש מרגש", אומר יאן שייפר, העורך הפוליטי של "בילד", העיתון הנמכר ביותר בגרמניה.
במקום השלישי בסקרים, עם כ־15 אחוזים, ניצבת מפלגת הירוקים מהשמאל, שתזכה לתפקיד מרכזי במשא ומתן הקואליציוני. שינוי האקלים הוא החשש העיקרי של רבים מ־60.4 מיליון בעלי זכות ההצבעה בגרמניה, ובהם כ־2.8 מיליון צעירים שיצביעו בפעם הראשונה. מועמדת המפלגה למשרת הקנצלרית, אנלנה ברבוק בת הארבעים, הזהירה שהממשלה הבאה "תהיה האחרונה שעדיין יכולה להשפיע באופן פעיל על משבר האקלים". קהל עצום צפוי לצאת היום לרחובות כחלק ממחאת אקלים בינלאומית, ופעילי אקלים צעירים פתחו בשביתת רעב מחוץ לרייכסטאג בברלין, מושב הבונדסטאג.
מרקל משאירה מאחור מעצמה כלכלית במצב טוב יחסית, לאחר שצלחה בכהונתה הארוכה את המשבר הכלכלי העולמי ואת משבר גוש האירו ב־2009, את משבר הפליטים ב־2015 ואת מגפת הקורונה. אך מבקריה טוענים שהזנחת התשתיות והחינוך הותירו את המדינה לא מוכנה ל"עתיד ירוק ודיגיטלי", ושאי־השוויון החברתי מחמיר. שולץ וברבוק התחייבו להשקעות ציבוריות שיסייעו למשק, ולהעלאת המס על העשירים. אך לפי לאשט העלאות מיסים עלולות לחנוק את ההתאוששות מהמגפה; הוא התחייב לצמצם את הרגולציה על העסקים.
שלושת המועמדים תומכים באיחוד האירופי, ובמהלך מסע הבחירות הוקדשה מעט תשומת לב למדיניות החוץ. לאיש מהמועמדים המובילים אין מעמד קרוב לזה של מרקל על הבמה העולמית. במהלך ביקור פרידה השבוע בסטרלסונד, במושב הבחירה שלה בחוף הבלטי, תמכה מרקל בלאשט באומרה שהוא הבחירה הנכונה כדי "להבטיח את שגשוגה של גרמניה". הקנצלרית, האהודה עדיין בקרב הגרמנים, תכננה לשמור על פרופיל נמוך לאורך מסע הבחירות, אולם מצבו המחמיר של לאשט אילץ אותה להצטרף למערכה. "כולם יודעים: אם לאשט יפסיד, גם מורשתה של מרקל תלך לאיבוד", קבע העיתון השמרני "די וולט".
הבחירות הקשות לחיזוי צפויות להניב כמה אפשרויות קואליציוניות. בצעד יוצא דופן, לאשט כבר אמר שגם אם יסיים במקום השני, הוא ינסה לכרות ברית עם הירוקים ועם מפלגת FDP הליברלית. הירוקים רמזו שירגישו יותר בנוח לנהל משא ומתן עם ה־SPD. אם הן יידרשו לשותפה שלישית כדי להרכיב רוב פרלמנטרי, מפלגת די לינקה השמאלנית־קיצונית תוכל להצטרף, אם כי עמדתה נגד ברית נאט"ו הופכת אותה לבחירה שנויה במחלוקת. כל הצדדים הצהירו שלא ישתפו פעולה עם מפלגת AfD מהימין הקיצוני.
המשא ומתן הקואליציוני עשוי להימשך שבועות, אולי חודשים, ולהשאיר את מרקל בתפקיד למשך פרק זמן נוסף. המנהיגה הוותיקה לא מרבה לדבר על תוכניותיה אחרי הפרישה; היא אמרה שהיא מדמיינת את עצמה קוראת, ואולי "מנמנמת מעט".
