בחוות דעת בת 60 עמודים שבה וקבעה שבוע שעבר פאטו בנסודה, התובעת הראשית בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, כי יש לה סמכות להיענות לתביעה הפלסטינית לפתוח בחקירה של פשעי מלחמה שביצעה כביכול ישראל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בית הדין בהאג יכריע בשאלת סמכותו ביו"ש, עזה ומזרח ירושלים
– הקרן החדשה: הסרת הגבלת המימון לגופים התובעים קצינים בהאג
– "האורות לא כבים במשרדים": המאמץ נגד האג
בחוות הדעת הוסבר כי בית הדין בחן בקפידה את שהוצג בפניו, ונותר בדעה כי יש לו סמכות שיפוט "בשטח הפלסטיני הכבוש".
הדיון על סמכות השיפוט מהותי: הוא שמבחין אם בית הדין ממלא את ייעודו כמגן בינלאומי מפני פשעים נגד האנושות, או שמא נותן יד להפיכתו לכלי ניגוח פוליטי בידי הפלסטינים.
התובעת הראשית בנסודה החליטה עוד בדצמבר כי יש לה סמכות לחקור, אך העבירה את העניין לשיקול נוסף אצל שלושה שופטים, שהוקצבו להם 120 ימים כדי לאשרר או לדחות את ההחלטה, תקופה שהגיעה לסיומה אתמול.
בישראל קיוו לתקדים כמו זה האמריקני: לפני כשלוש שנים החליטה בנסודה לפתוח בחקירה ראשונית בחשד שאנשי כוחות הביטחון האמריקניים ביצעו פשעים נגד האנושות באפגניסטן. ארה"ב הגיבה בתקיפות, שללה ממנה את ויזת הכניסה לתחומה, והחקירה לא נפתחה בסופו של דבר. כאמור, התקווה שכך יקרה גם במקרה של ישראל נכזבה.
השר יובל שטייניץ, המרכז את הטיפול הבינמשרדי בנושא בית הדין הבינלאומי בהאג, מסר בתגובה: "חוות הדעת של התובעת ממשיכה לאמץ את המדיניות האנטי־ישראלית המובהקת שלה, בהשפעת ארגון המדינות האסלאמיות ותנועת החרם. התעלמותה מחוות הדעת של כמה מהמומחים המובילים בעולם במשפט הבינלאומי מצביעה על נחישותה לפגוע בישראל ולהשחיר את שמה.
"לשם כך היא מנסחת מחדש את כללי המשפט הבינלאומי, וממציאה מדינה פלסטינית עוד בטרם הסתיים תהליך השלום.
ישראל תמשיך להתגאות בהיותה הדמוקרטיה הליברלית היחידה במזרח התיכון, ולדחות בתוקף ניסיונות חסרי בסיס להשחיר את שמה ולפגוע בחייליה ובאזרחיה".
אן הרצברג, היועצת המשפטית של מכון המחקר NGO Monitor, המובילה את פעילות המכון בהאג, מסרה בתגובה להחלטת בית הדין: "תגובת התובעת מראה כי היא אינה מעוניינת בהליך משפטי הוגן. היא התעלמה לחלוטין מהמידע הרב והמקיף שנשלח אליה מעשרות מומחים משפטיים ומומחים למזרח תיכון, וכן משבע מדינות החברות בבית הדין – מידע המראה כי אין לבית הדין סמכות שיפוט".
שבע המדינות שהגישו חוות דעת המצדדת בטיעון הישראלי ועמדו להגנתה הן אוגנדה, אוסטריה, אוסטרליה, ברזיל, גרמניה, הונגריה וצ'כיה.
"במקום זאת", המשיכה הרצברג, "התובעת מסתמכת על טיעונים לא מבוססים של ארגונים הקשורים לטרור ולקמפיין ה־BDS, ועל שפה חד־צדדית מצד גופי או"ם".
היועצת הוסיפה כי "רק בעת האחרונה דווח כי בנסודה עבדה מקרוב עם הרשות הפלסטינית ועם ארגוני טרור הקשורים אליה, עובדה שמוכיחה שהמוטיבציה שלה להמשיך בתביעה היא פוליטית, ואינה מבוססת על עקרונות החוק והצדק".
דן דייקר מהמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה אומר בתגובה להחלטה: "זו מלחמה מדינית נגד ישראל בכסות של דיון משפטי. אם בוחנים את הארגונים שהציגו נתונים לבנסודה, רואים שהם קשורים לטרור באופן חד־משמעי.
"זהו יום עצוב לבית הדין הבינלאומי. ההיענות שלו לתביעת הפלסטינים מפרה בצורה בסיסית את הסכמי אוסלו. אנחנו רגילים לראות הטיה נגד ישראל, אבל ההחלטה חוצה כל גבול".
