רבים בלבנון שחררו בשבוע החולף אנחת רווחה, עם מימושה של הבטחת מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה להגיב על "התוקפנות הישראלית". שיגורם של כמה טילי קורנט שהחטיאו את מטרתם, כלי רכב צה"לי, סיפק את התמונה שביקש הארגון השיעי להשיג. בתגובה שיגר צה"ל אל אדמת לבנון כמאה פגזים, תוך שהוא מכריז על אפס נפגעים אצלו מהירי הלבנוני. מאזן האיום בין ישראל לחיזבאללה נשמר לכאורה, אך שני הצדדים יודעים שהעימות הבא קרוב מאוד.
חגיגות הניצחון של חיזבאללה אחרי ירי הקורנט לעבר ישראל היו מאורגנות להפליא. עשרות כלי רכב, משאיות ואופנועים נעו בשיירה בין הכפרים מרון א־ראס ובינת־ג'בל, מנופפים בדגלי חיזבאללה וצופרים לאות ניצחון על "התגובה הכואבת". רשת אל־מיאדין הלבנונית המשיכה לדווח על הרוגים ופצועים בצד הישראלי, גם לאחר הודעת ראש הממשלה בנימין נתניהו שהבהירה כי לא היו נפגעים, "אפילו לא שרוט" כלשונו.
צילומי הקורנט המתפוצץ בסמוך מאוד לרכב הצה"לי שודרו בלופ בתחנה המזוהה עם הארגון השיעי. בכיר בחיזבאללה הצהיר כי צוות הפינוי שהגיע לטפל בפצועי התקרית היה "תחת עיניה" של חוליית התקיפה, אך זו בחרה שלא לפגוע בו. בכך ניסה הבכיר לשדר עליונות של חיזבאללה על פני ישראל, כמו גם אחריות.
מי שנלחץ מהתמונות של כלי הרכב הצה"לי הבוער, שריצדו על מסכי הטלוויזיה, היה ראש ממשלת לבנון סעד אל־חרירי. הוא מיהר להפעיל את הערוצים הדיפלומטיים ופנה לאו"ם, לצרפת ולשר החוץ האמריקני מייק פומפאו כדי שיתערבו, ירסנו את ישראל וימנעו הסלמה. ביום רביעי בערב התנער אל־חרירי מפעולות חיזבאללה ואמר בראיון לרשת CNBC האמריקנית כי "ישראל רוצה להאשים את לבנון, אבל חיזבאללה הוא לא רק בעיה לבנונית. זו בעיה אזורית שיש לטפל בה. לבנון וממשלתה לא יישאו באחריות להשלכות הפיגועים האחרונים של חיזבאללה בשטח ישראל".
גורם ביטחוני בכיר סיפר כי ארה"ב, צרפת ומצרים פנו לישראל בשמו של מזכ"ל חיזבאללה בבקשה לעצור את ההידרדרות. לדברי הגורם, "נסראללה רצה לצאת מההיתקלות בכבוד כלשהו. לנו זה לא מפריע, כל עוד אנחנו מגיעים ליעדים שלנו. בצד השני יש הרבה רהב, ובפועל ישראל מגיעה להישגים שהיא רצתה".
בעוד שחיזבאללה מארגן חגיגות מדומות, הירי שביצע הארגון השיעי ביום ראשון לעבר ישראל הוביל לבריחה של לבנונים צפונה מחשש לתגובת ישראל. ברשתות החברתיות הועלו סרטונים שבהם נראו שיירות של מכוניות העושות את דרכן לכיוון ביירות. בעלי עסקים בדרום לבנון צילמו מסעדות ומקומות בילוי שהתרוקנו בן־רגע עם הישמע קולות ירי התגובה של צה"ל. החשש מפני הסלמה ביטחונית השפיע על השווקים הכלכליים באופן מיידי. מחיר הדולר זינק לרמות שלא נראו בלבנון זה עשרים שנה. גם החלפנים בשוק השחור העלו את מחירו של השטר הירוק.
יממה לאחר התקיפה התכנסו בכירי הממשל בלבנון לישיבה מיוחדת שעסקה בבעיות הכלכליות החמורות במדינה, והודיעו כי היא נמצאת במצב חירום כלכלי. במהלך הישיבה הועלתה אפשרות של העלאת מיסים, צעד שבעבר הוביל להפגנות מחאה אדירות בארץ הארזים.
שיעור החוב הציבורי של לבנון נחשב לאחד הגבוהים בעולם, ונאמד ביותר מ־60 מיליארד דולרים. הצמיחה הכלכלית בצניחה, והגירעון התקציבי עומד על 11 אחוזים מהתוצר המקומי הגולמי, לעומת 3.8 אחוזים בישראל. הפעילות הכלכלית של לבנון מצויה בהאטה מתמדת, וההשקעות של לבנונים החיים בחו"ל התכווצו. ראש הממשלה אל־חרירי הודיע על שורת צעדים לשיקום הכלכלה, ובכללן צמצום המשרות בסקטור הציבורי. הוא לא פירט את כל צעדי ההבראה הצפויים, אך כלכלנים מעריכים כי מחירי הבנזין צפויים לעלות, כמו גם המיסים על פריטי יוקרה, וכי המאבק בהעלמות מס יחריף.
ישיבת החירום שעסקה במצב הכלכלי התקיימה במקביל לדיונים ביטחוניים על ההסלמה בגבול ישראל. כולם היו תמימי דעים שמשמעותה של מלחמה מול ישראל היא פגיעה קשה בכלכלה הלבנונית. חששם של הלבנונים מהידרדרות למלחמה קיבל פומבי בשלל התבטאויות, הן בתקשורת הממסדית והן ברשתות החברתיות. קריקטורה שבה נראו נסראללה וקאסם סולימאני, מפקד כוח קודס האיראני, מושכים את מפת המדינה לאש מלחמת לבנון השנייה, נתנה ביטוי קולע לתחושות העם.
עם הכוח באה האחריות
בלבנון זוכרים היטב את נזקי המלחמה הקודמת, בקיץ 2006. במהלך 34 ימי המלחמה הפגיז צה"ל כבישים מרכזיים, גשרים, נתיבי גישה לשדות תעופה ולנמלים, מפעלי תעשייה ותשתיות חשמל ומים. רובע הדאחייה של ביירות, מעוז חיזבאללה, הפך לעיי חרבות. גם אזור הבקעא, ריכוז שיעי נוסף, נפגע קשות.
ממשלת לבנון העריכה את נזקי המלחמה ב־10 מיליארד דולרים. תחזיות הצמיחה התכווצו, והתיירות הלבנונית נגדעה לחלוטין. ארגון חיזבאללה סומן כאשם במצב, והביקורת נגד מנהיגו חסן נסראללה הייתה חריפה מאוד. מי שנחלצה לעזרת המדינה, ובכך הפחיתה במעט את הלחץ הפנים־לבנוני על חיזבאללה והעומד בראשו, הייתה איראן, שלצד מאות מיליוני הדולרים שהזרימה לארגון הטרור, העבירה סכומים נוספים לממשלת לבנון.
כיום איראן עצמה סובלת ממצב כלכלי קשה, בשל הסנקציות שהוטלו עליה בעקבות ביטול הסכם הגרעין. חיזבאללה מרגיש על בשרו את הידוק החגורה באיראן, שקיצצה את תקציבו בחצי. משכורות לוחמים הופחתו, והתשלומים לפצועים ולמשפחות הקורבנות הצטמצמו ועוכבו. סנקציות כלכליות הושתו גם על בכירים בחיזבאללה ועל בנקים לבנוניים שמשתפים פעולה עם הארגון.
בבחירות שהתקיימו בלבנון ב־2018 רץ חיזבאללה תחת הסלוגן "נבנה את המדינה ונגן עליה". הארגון זכה להצלחה פוליטית והגדיל את כוחו במישור האזרחי, אבל עם הכוח באה האחריות. נסראללה משתדל ליישם את סיסמת הבחירות שלו ומתנהל באחריות לאומית גדולה יותר. הוא מקדיש חלק ניכר מנאומיו לנושאים פנים־לבנוניים כמו כלכלה, פיתוח, תעסוקה ואפילו תרבות.
בנאומיו האחרונים הזכיר נסראללה את הביקורת שמופנית כלפי חיזבאללה מצד הגופים הפוליטיים האחרים בלבנון, המציירים את ארגונו כמי שמדרדר את לבנון למלחמות ועימותים מיותרים, וניסה לשכנע שפעילות חיזבאללה נגד ישראל נועדה להגן על המדינה.
"יש כאלו שאומרים לנו שמה שקרה בדאחייה נסבל כי לא היו הרוגים ופצועים, אך זהו אירוע חמור שמהווה חריגה מחוקי המשחק", הכריז נסראללה לאחר חשיפת פעולת הרחפנים בביירות שיוחסה לישראל, פעולה שבה הושמד מחולל דלקים שנועד לשפר את יכולות הדיוק של הטילים הלבנוניים שבידי חיזבאללה. "אם נשתוק אחרי הפעולה הזו, לבנון תיכנס למסלול מסוכן שבו בכל יום נהיה עדים לרחפנים שיפוצצו מטרות ויחסלו אנשים. אנחנו בחיזבאללה לא נאפשר לסכן את לבנון. חלפו הימים שבהם מטוסים ישראליים תוקפים בלבנון, והישות הציונית נשארת בטוחה".
בפועל, נסראללה מחושק משני הצדדים: מצד אחד הוא צריך לשמר את הלגיטימיות של ארגונו בזירה הפנים־לבנונית, ומצד שני הוא מאותגר על ידי הפטרון האיראני, שרואה כיצד מגדל האיומים שבנה מול ישראל קורס. בחורף האחרון חיסל צה"ל את היכולת ההתקפית התת־קרקעית של חיזבאללה, כאשר חשף והשמיד את המנהרות שחפר בצפון. גם מיזם דיוק הטילים נפגע באופן ניכר, והתמונות שחשף צה"ל, שבהן נראה אתר בבקעא הלבנונית המיועד לייצור ולהסבת טילים, לא הסבו אושר בטהרן. תוכנית התקיפה האיראנית באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים מסוריה לישראל, הושמדה אף היא באיבה.
לאיראן היו אפוא כל הסיבות להפעיל את חיזבאללה בתגובה קשה וכואבת לעבר ישראל, אבל בינתיים היא נמנעה מלעשות זאת. "האיראנים רואים בחיזבאללה הנכס הצבאי העיקרי שלהם. הם לא מעוניינים לזרוק אותו עכשיו לתוך מערכה שהוא יצא ממנה חבול קשות", אומר למקור ראשון תת־אלוף במיל' מייק הרצוג, עמית בכיר במכון וושינגטון ובמכון למדיניות העם היהודי. לדבריו, "איראן בנתה את כוח ההרתעה שלה במשך שנים, וחיזבאללה הוא האס של הכוח הזה, שבו היא תשתמש אם עסקת הגרעין תתפוצץ באופן סופי. גם לחיזבאללה יש סיבות משלו להימנע מעימות, ובראשן ההרתעה הישראלית".
הרצוג מבהיר כי למרות ההתרברבות של נסראללה, הוא לא השיג את התגובה הרצויה. "הוא דיבר על כך שישראל תקפה בלבנון לראשונה מאז 2006, והבטיח להשיב את מאזן ההרתעה. בפועל הוא ירה אמנם משטח לבנון, אבל התגובה הייתה מינורית".
הגנרל פאיז אל־דווירי, פרשן לענייני ביטחון ומדיניות, פירט בריאיון לערוץ "סוריה אל־יום" את המעצורים שמנעו מנסראללה להגיב באופן קשה יותר. לדבריו, "חיזבאללה לא מעוניין במלחמה פתוחה מול ישראל מכמה סיבות. יש הרבה לוחמים של חיזבאללה בסוריה, ולכן מצבת הכוח של הארגון לא מלאה. המצב הכלכלי והפוליטי הפנים־לבנוני משפיע על נסראללה באופן ישיר, ומצבה של איראן בעקבות הסנקציות משפיע באופן עקיף. נסראללה היה חייב להגיב אבל באופן מדוד, וכך עשה".
אל־דווירי ציין גם את המצב הפוליטי בישראל, כגורם שמנע הידרדרות ביטחונית. "לו נתניהו היה פותח במלחמה, ייתכן שהיה מפסיד בבחירות. דווקא שמירת המאזן מול חיזבאללה מועילה לו לקראת הבחירות, ומסמנת אותו בעיני הבוחרים כאיש מחושב". הפרשן סיכם: "לכל אחד מהמנהיגים היו הסיבות שלו לשמור על עימות מוגבל".
פרשן אחר, פרופ' ג'אסם עג'אקה, הזכיר גם הוא את הזירה הפוליטית הישראלית כגורם שמנע מלחמה. "ישראל היא מדינה דמוקרטית, וכדי לצאת למלחמה נגד לבנון ראש הממשלה צריך לקבל את תמיכת העם. הבחירות שם מתקיימות בימים הקרובים, ולכן אפשר להבין מדוע לא הייתה מחשבה לצאת למלחמה", אמר לערוץ OTV הלבנוני. "גם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נכנס למסלול של מערכת בחירות, ולכן יבקש לשמור על שקט בגזרה בזמן הקרוב", הוסיף.
גיבוי מלא לישראל
העימות בצפון הסתיים אפוא לעת עתה בתגובות הדדיות מדודות, אך מלחמת ההאשמות בין ישראל לחיזבאללה נמשכת. באופן חריג, נסראללה נשא השבוע שלושה נאומים שונים, שבהם פירט את שקריה כביכול של ישראל ונימק את מהלכי ארגונו. מנגד, דובר צה"ל הפיץ חומרים מפלילים על הארגון השיעי.
את מדינות המפרץ לא היה קשה לשכנע באשמתו של חיזבאללה. גורמים שונים בהן הביעו גיבוי מלא לפעולותיה של ישראל. לרשתות החברתיות הועלה ריאיון שהעניק שר החוץ הלבנוני ג'ובראן בסיל לרשת CNN לפני כמה חודשים, שבו התייחס למתיחות בין ישראל ללבנון. "אני רוצה לראות שלום ושלווה בגבולות שלנו", אמר לכתבת הרשת האמריקנית, ואז שיגר פצצה תקשורתית שהדהימה את הלבנונים בכלל ואת חיזבאללה בפרט: "לישראל יש את הזכות להבטיח את ביטחונה בגבולות". לצד זאת, ציין השר הלבנוני, ישראל צריכה להימנע מהפרתן של הבנות 1701 שסיימו את מלחמת לבנון השנייה, ולא להיכנס לשטח לבנון.
שר החוץ הבחרייני ח'אלד בן־אחמד ביקר את ממשלת לבנון על כך שהיא מאפשרת את פעילות ארגון חיזבאללה. "מדינה שתוקפת מדינה אחרת עוברת על החוק הבינלאומי, ומדינה שעומדת מהצד ומשקיפה על מערכות שמתנהלות על גבולה ומסכנות את העם שלה, זהו זלזול גדול של המדינה הזו באחריות המוטלת עליה", טען.
גם בערב הסעודית נשמעו קולות של תמיכה במאבקה של ישראל מול ארגון הפרוקסי של איראן. "ישראל לא הפרה את המרחב האווירי של הליגה הערבית או של מדינה ניטרלית. היא תקפה בסוריה, מדינה נפשעת השייכת לאיראן. היא פעלה כדי לשמור על גבולותיה, וזו זכותה הלגיטימית", אמר הפרשן הצבאי מוחמד אל־קביבאן, בהתייחסו לתקיפה הישראלית בסוריה שבה חוסלו שני פעילי חיזבאללה שגויסו לכוחות האיראניים במטרה לפגע בישראל באמצעות רחפנים.
בראיון לרשת טלוויזיה סעודית הסביר הפרשן: "איראן ניצלה את הכאוס בסוריה כדי להיכנס לאזור, ומאז החלה לאיים על ישראל. עכשיו הסורים מתלוננים על הפגזות ישראליות ועל התערבות בענייניהם הפנימיים. הבכירים בעיראק, סוריה, לבנון ותימן צריכים לשאת בהשלכות של החלטתן לאפשר למדינה שמבקשת להרוס את המזרח התיכון להתבסס בשטחן".
גורם סעודי נוסף שתמך בישראל, ואף דחק בראש הממשלה הישראלי לנצל את המתיחות כדי לפגוע בחיזבאללה אנושות, הוא עבדאללה אל־חמיד אל־גבין, פרשן העומד בראש 'המרכז לחקר מדיניות' בממלכה. "הפעולות הישראליות בוצעו נגד חיזבאללה ולא נגד לבנון. אם הארגון ייעלם מהמפה הלבנונית, אזרחי לבנון יזכו סוף־סוף בביטחון ויציבות", קבע.
אל־גבין, מהאנשים המשפיעים בסעודיה, דרש מנתניהו לנצל רגע היסטורי כדי להשמיד את חיזבאללה: "נצל את המצב הנוכחי בלבנון ואת התמיכה הערבית כדי להשמיד את הארגון הנפשע הזה. חיזבאללה לא מאיים רק על ישראל, אלא על האומה הערבית כולה. מדובר במפלגה ובארגון שעושים את דברה של איראן, שמטרתה לזעזע את היציבות האזורית. חייבים לנצל את ההזדמנות עכשיו, לפני שחיזבאללה יצליח לפתח יכולת צבאית ורקטית מדויקת בכמויות גדולות שתסכן את תושבי ישראל. כעת יש תמיכה ערבית כוללת בפעולה ישראלית נגד חיזבאללה. נצלו את ההזדמנות, שלא בטוח שתחזור".
נוכח אקורד הסיום של המערכה הנוכחית, נרשמה במדינות המפרץ אכזבה קלה. הרצוג מבהיר כי למרות הכלת האירועים העכשווית, האיום של הידרדרות ביטחונית מול חיזבאללה קיים ואף צפוי להתגבר. "לא נראה שאיראן וחיזבאללה מתכוונים להפסיק את פרויקט דיוק הטילים, מה שבעיני ישראל הוא קו אדום. זה יכול בהחלט להגיע למצב שבו ניאלץ לבצע פעולה יזומה, אפילו חריפה יותר, בידיעה שהסיכון שהיא תגלוש למלחמה גבוה. שני הצדדים לא רוצים בעימות, אבל פוטנציאל ההידרדרות רק הולך וגובר. ישראל תיאלץ לשלם מחיר כבד מבעבר, וארגון חיזבאללה יוכה קשות". 
