ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות ח"כ יוסף טייב קיימה היום (ב') דיון בנושא ילדים עם אלרגיה במערכת החינוך. הדיון התקיים בשיתוף ועדת הבריאות בראשות ח"כ יונתן משריקי.
בדיון עלו הקשיים והאתגרים איתם מתמודדים ילדים אלרגיים ובני משפחותיהם במערכת החינוך, שמובילים לעיתים קרובות לסכנה בריאותית עד לכדי סכנת חיים ממשית עבורם. האלגרולוגים טענו בדיון שישראל היא המדינה הכי קיצונית והכי מחמירה בעולם, ושלא בצדק.
יו"ר האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, פרופ' ארנון אליצור הציג שלט שהוצב בכניסה לבית ספר ברמת גן ואוסר הכנסה של רשימה ארוכה של מרכיבים אלרגניים: אגוזים למיניהם, חומוס, ביצים, שומשום, מוצרי חלב ודגים. "מה שמסכן את הילד זה אם יאכל את המזון, ולא אם ייחשף אליו" אמר.
עפ"י האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, לא מומלץ שתיאסר באופן גורף הכנסת מזונות אלרגניים לבית הספר כולו ואף לכיתה של ילדים עם אלרגיה למזון. "רוב העולם המערבי מתנהל אותו דבר – אין איסור הכנסת מזונות אלרגניים למערכת החינוך. בעולם יש דרכים פשוטות יותר להגן על הילדים- הסברה, הפרדת שולחנות אוכל, החזקת אפיפן בתוקף, הדרכות, למעט באוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, ובמסגרות מיוחדות.
"כולם ממליצים באופן חד משמעי שלא לאסור באופן גורף הכנסה של מזון אלרגני לבתי ספר עם אלרגיה למזון. אלא שבישראל כיום בכל הגילאים, פשוט לא מכניסים מזון כזה. אין שום עבודה בעולם שמראה שיש אלרגיה בהרחה. במגע יש תגובה מקומית – תהיה לילד קצת פריחה וקצת לא נעים. לא יתנפח לילד קנה הנשימה מזה. בוטנים זה אלרגן שלא נישא באוויר. בדקנו ילדים אלרגיים לבוטנים ונתנו להם להריח חמאת בוטנים ואת הבוטנים עצמם. מבמבה אנחנו מסתייגים.
"הסכנה היא לא המחלה אלא ההתנהגות שלנו. אנחנו מנהלים את חיינו בסיכון מול תועלת. הסיכון לתגובות לא נעימות ממגע או מהסביבה הן זניחות. הילדים האלרגיים שלי עברו את כל מערכת החינוך בלי סייעת צמודה. משרד הבריאות צריכים לעשות קמפיין שיסביר מה מסוכן באלרגיה ומה לא". אליצור קרא לאפשר הכנסת מזונות אלרגניים בכיתות הגבוהות, בחטיבות הביניים ובתיכונים.
לאורך שנים רבות, שכיחות האלרגיה למזון עולה, וכך גם מגוון המזונות האלרגניים. נציגת משרד החינוך הממונה על תחום הבריאות במוסדות חינוך אפרת לאופר אמרה: "לפני כעשור התקבלה החלטה לגבי הכנסת סייעות מלוות בחינוך הרגיל ואז היו 70 ילדים עם אלרגיה. בשנה"ל הנוכחית אושרו 8,676 ילדים, בגילאי גן וכיתות א'-ב', עם זכאות לסיוע עקב אלרגיה. במחצית מבתי הספר היסודי ישנם ילדים המוכרים כזכאים לסיוע כזה. החל מכיתה ג' אין זכאות לסיוע בהשגחה עבור אלרגיה למוצרי מזון. בקרב שאר תלמידים בגילאי בתי הספר היסודי והעל יסודי – מתוך מיליון שחתמו על הצהרת בריאות דיגיטלית, פחות מ-9,000 הורים חתמו שילדיהם זכאים לשימוש במזרק אפיפן". לאופר הוסיפה כי בעקבות ההפרטה של האחיות בביה"ס משרד החינוך נדרש לתת מענה לילדים, ואף מורים לחינוך גופני עברו קורס מגישי עזרה ראשונה.
בתגובה לכך, אמר יו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסף טייב "תפסיקו עם כל הסייעות הרפואיות ותחזירו את אחיות ביה"ס. המדינה תחסוך מזה כסף. נקדם החלטת ממשלה בנושא ואם לא, אז בחקיקה".
מנהלת המחלקה לאם ולילד במשרד הבריאות ד"ר דינה צימרמן אמרה: "זה לא מודל מקובל בעולם שתמיד יש מלווה אישי. בשנים האחרונות עשינו עבודה והבאנו את הידע הרפואי לשולחן. היישום הוא בידיים של משרד החינוך". צימרמן אמרה שפרסום הנהלים התעכב בגלל המלחמה. היו"ר ח"כ טייב השיב "תירוץ של 'בגלל המלחמה תוקעים את הנהלים' לא מקובל עלי".
האלרגולוג, פרופ' אלון הרשקו אמר: "ההמלצה שלנו לילד אלרגי היא ראשית לא לאכול את המזון האלרגני ושנית, לדעת להשתמש במזרק אפיפן. הנוהל שקיים כיום במערכת החינוך לא הגיוני. אנחנו רוצים לשמור על בטיחות הילד שלא יאכל את האלרגן, ומצד שני להקטין את החיכוך עם הסביבה".
על העמדה שהציגו האלרגולוגים בדיון אמרה נציגת ההורים לילדים אלרגיים נעמה שמואלי: "יש דברים שאנחנו לא רואים איתם עין בעין". שמואלי הציגה את הכשלים לטעמה: "חוסר מודעות, חוסר אכיפה ותרבות שמייחסת משקל רב למי שצועק, ואלה יתר ההורים שמטילים עליהם מגבלות – וחוסר היכולת של המערכת לעמוד מול אותם הורים".
דניאל טייטלר בת ה-17: "יש לי צליאק מכיתה א' ואני הייתי צריכה להסביר למחנכת ולילדים בכיתה מה המשמעות. הדרה חברתית גורמת לילד אלרגי לשבת בצד כדי שלא יקרה לו כלום. ולא רק בארוחה בכיתה, גם במסיבת יומולדת צריך שההורים האחרים יתחשבו ויכינו עוגה בלי חלב או בלי גלוטן. זה אפשרי. אם אימא שלי יכולה, גם אחרים יכולים. האלרגיה מסכנת חיים ומורידה את איכות החיים שלי בביה"ס".
יו"ר ועדת הבריאות ח"כ יונתן משריקי: "ההתמודדות של ילדים עם אלרגיות במערכת החינוך היא לא עניין של נוחות, אלא של חיים ומוות. לא ייתכן שילד עם אלרגיה ייכנס לגן או לבית הספר מבלי שתהיה ודאות מלאה שכלל אנשי הצוות מוכנים למצב חירום. אנחנו מחויבים לוודא שכל מוסד חינוכי יהיה ערוך, עם צוותים שעברו הכשרה, מדיניות ברורה למניעת חשיפה לאלרגנים, ומלאי תקין של מזרקי אפיפן".
בתום הדיון קראו ועדות החינוך והבריאות למשרדי החינוך והבריאות להגביר את המודעות וההסברה, בגיל הרך ובבתיה"ס, בקרב הצוות החינוכי ובקרב התלמידים, בכל הקשור להתנהלות נכונה ושמירה על ילדים עם אלרגיות. כמו כן, הוועדות רואות בחומרה את העובדה שההמלצות של משרד הבריאות ומשרד החינוך בנושא יצירת סביבה מוגנת לילדים עם אלרגיה למזון במוסדות החינוך עדיין לא אומצו. הוועדות דורשות לפעול ליישומן באופן מדורג ומותאם גיל.
