אם תסתכלו ימינה ושמאלה, תראו אנשים מנוזלים, מתעטשים ומשתעלים מסביבכם. זה סימן לכך שעונת השפעת נמצאת בשיאה. מידי שנה, מאות אלפי אנשים בישראל נדבקים בנגיף ומפתחים סימני מחלה, אך בעוד שמרבית האוכלוסייה תבריא בתוך מספר ימים, ישנם בודדים שעבורם השפעת עלולה מחלה קשה, ואף מסכנת חיים.
שפעת היא אומנם מחלה נגיפית, אך בעקבותיה קיימת גם עליה בהדבקות במחלות חיידקיות, מה שעלול להיות מסוכן במיוחד לחולים מבוגרים מעל גיל 65, מעשנים או חולים עם בעיות במערכת החיסון.
ד"ר קיי אלקרא, רופאת משפחה במחוז הצפון של מכבי שירותי בריאות, מסבירה כי שפעת היא מחלה נגיפית הנפוצה בכל העולם, בעיקר בחודשי החורף. קיימים שלושה סוגי נגיפים שיכולים לגרום למחלת השפעת:
נגיף מסוג A – גורם לתחלואה קשה יותר בהשוואה לסוגים אחרים של נגיפי השפעת. סוג זה נוטה ליצור שינויים מבניים (מוטציות) חדשים כל הזמן, כך שהמערכת החיסונית לא מצליחה לזהות אותו ולא תוכל לפתח עמידות נגדו.
נגיף מסוג B – גורם למחלה קשה פחות ואחראי להתפרצויות בקנה מידה קטן יותר. סוג זה תוקף בעיקר ילדים קטנים.
נגיף מסוג C – גורם למחלה קלה הדומה להצטננות.
לרוב, השפעת נגרמת על ידי זן אחד או שניים של נגיפים מסוג A בשילוב עם נגיף מסוג B. מדי 10-15 שנים פורצות מגיפות עולמיות של השפעת, שנגיף מסוג A אחראי להן, וגורמות לתחלואה נרחבת וקשה ולמקרי מוות רבים.
התסמינים המרכזיים של שפעת כוללים חום מעל 38 מעלות, שמתפרץ בפתאומיות, נזלת או גודש באף, כאבי ראש ושרירים, כאבי גרון ותחושת חולשה. התסמינים יופיעו לרוב כיומיים לאחר ההדבקה ויימשכו לרוב כשבוע. על פי רוב, יחמירו הסימפטומים ביומיים-שלושה הראשונים ולאחר מכן יוטבו בהדרגה.
ד"ר אלקרא מסבירה מדוע יש עלייה דווקא בחורף: "נגיף השפעת מועבר מאדם לאדם באמצעות מגע ישיר עם טיפות רסס שנפלטות כתוצאה מהתעטשות או משיעול של אדם חולה, משאיפת אוויר המכיל טיפות אלו או על ידי מגע עקיף עם חפצים שזוהמו בנגיף זמן קצר לפני כן. בגלל שבחורף אנו נמצאים יותר בחללים סגורים ללא אוורור, ניכרת עלייה בתחלואת השפעת".
אז איך נמנעים מכך?
"ניתן למנוע תחלואה בשפעת אם דואגים להתחסן בזמן. מומלץ להתחסן לפני התפרצות התחלואה, כבר מתחילת אוקטובר. ישנם שני סוגי חיסוני שפעת: חיסון מומת – ניתן לקבל חיסון מומת נגד שפעת יחד עם שאר חיסוני השגרה של גיל הילדות, או עם כל חיסון אחר, ואין צורך להקפיד על מרווח זמן כלשהו בין מועד החיסון נגד שפעת לבין קבלת חיסונים אחרים. חיסון חי מוחלש – נדרש מרווח של חודש ימים בין קבלתו לבין קבלת חיסונים חיים מוחלשים אחרים, אם לא ניתנו באותו יום. המערכת החיסונית מגיבה במלואה כשבועיים לאחר מתן החיסון".
מה הטיפול הכי טוב לשפעת אצל ילדים ומבוגרים?
"במקרה בו כבר נדבקנו בשפעת, יש להקפיד על מנוחה ושתייה מרובה. במצב של תחלואת ילדים, יש להתייעץ עם רופא הילדים לגבי מתן תרופות ללא מרשם רופא. יש לשים לב לתסמינים של החמרת המצב בקרב ילדים, ביניהם, נשימה מהירה או קשיי נשימה, צבע עור כחלחל, חוסר תגובתיות, ילד שלא צורך מספיק נוזלים, אי מתן שתן והקאות – במצבים הללו יש ליצור קשר מיד עם רופא הילדים או להגיע עם הילד למיון".
האם יש טיפול טבעי שיכול לעזור?
"במצבים של שפעת רגילה, ללא סיבוכים, יש להקפיד על שתייה מרובה ומנוחה, והמחלה תחלוף בתוך כשבוע".
אם התחסנתי בשנה שעברה, אני צריך להתחסן שוב?
"כן. כמות הנוגדים מהחיסון יורדת בצורה הדרגתית ב-6 עד 8 החודשים שלאחר החיסון, ולכן יש צורך להתחסן בכל שנה. בנוסף, העובדה שנגיפי השפעת משתנים מצריכה התחסנות כל שנה מחדש באמצעות חיסון המעודכן לאותה השנה.
האם יש חיסון שפעת בטוח בזמן היריון?
"כן. חיסון נגד שפעת בטוח לנשים בהריון בכל שלב. שפעת היא מחלה מדבקת מאוד, שעלולה לגרום לסיבוכים כמו דלקת ריאות, בעיות לב ופגיעה במערכת העצבים. במקרים חמורים סיבוכי השפעת עלולים להוביל לאשפוז ואף לסכנת חיים. בתקופת ההיריון ולאחר הלידה עולה הסיכון לחלות בשפעת ולפתח סיבוכים שיסכנו את בריאות האישה ואת בריאות העובר. לכן חשוב מאוד להתחסן על מנת להפחית את סיכויי ההידבקות להגנה על האם ועל העובר.
מי נמצא בקבוצת סיכון להידבקות בשפעת?
"החיסון נגד שפעת מומלץ לכלל האוכלוסייה, עם זאת, ישנן קבוצות מסוימות שהסיכון שלהן לסיבוכים קשים ולתמותה גבוה יותר. לכן, מומלץ שאנשים השייכים לקבוצות סיכון הבאות יתחסנו נגד השפעת בהקדם האפשרי. בין קבוצות הסיכון – ילדים מגיל 6 חודשים ועד 12 שנים, מבוגרים מעל גיל 50 ובייחוד מעל גיל 65, נשים בהיריון וחולים במחלות כרוניות ממושכות".
