בשנה וחצי שחלפו החלו יהודי התפוצות לדווח על שינויים דרסטיים באורח חייהם בעקבות אירועי 7 באוקטובר וגל האנטישמיות המטלטל שלא נראה כמוהו מאז מלחמת העולם השנייה. כיום, התחושות הקשות שעליהן סיפרו לנו אחינו ואחיותינו מעבר לים מקבלות משנה תוקף בזכות סדרת מחקרים חשובים שערך משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, שמטרתם לתרגם חששות למספרים. אבל מחקר זה מצביע לא רק על הקשיים. כמה ממצאים מרגשים ומפתיעים במיוחד מצליחים דווקא לעורר תקווה נדירה בתקופה המורכבת שבה אנו חיים.
המדד הבוחן את קרבתם של אזרחי ישראל ליהודי התפוצות, לדוגמה, עומד השנה על הציון 5.92 מתוך 10. הציון משקף את העלייה המתמדת לאורך השנים ברמת הזיקה של אזרחי ישראל לקהילות יהודיות בתפוצות, ומראה שכל ישראל באמת ערבים זה לזה. וזה לא הכול. על פי סקר שנערך נמצא כי 73 אחוזים מהישראלים מרגישים מחויבות מוסרית לקהילות יהודיות בעולם. לשם השוואה, בשנה שעברה עמד המדד על 66 אחוזים. עמדה זו, לפי הנתונים, נתפסת כהדדית: 83 אחוזים מהישראלים מאמינים שיהודי התפוצות צריכים לתמוך בכל האמצעים העומדים לרשותם במדינת ישראל.
הסקרים שנערכו על ידי ארגון יונייטד בדקו גם את השפעת טבח החמאס ביום שמחת תורה על ההחלטות החינוכיות שקיבלו אלפי הורים יהודים בשנה וחצי שחלפו. בארצות הברית, לדוגמה, 39 אחוזים מההורים היהודים דיווחו כי הם שוקלים לאלו בתי ספר ומחנות קיץ לשלוח את ילדיהם. בבריטניה, 40 אחוזים מההורים היהודים שילדיהם היו קורבנות של תקריות אנטישמיות שיתפו כי בשל המציאות החדשה שנוצרה מאז 7 באוקטובר, יש סיכוי רב יותר שישלחו את ילדיהם לבית ספר יהודי.
בהקשר הזה, הסקרים שעוסקים בנתוני האנטישמיות בהחלט פחות מעודדים. למעשה, הממצאים מדווחים על עלייה חדה ומובהקת של תקריות אנטישמיות בכל רחבי העולם, עם עלייה ניכרת יותר מחוץ לארה"ב (44.9 אחוזים) מאשר בתוך ארה"ב (26.4 אחוזים). כמעט מחצית מהמשתתפים בסקר – 47 אחוזים מכלל המשיבים – חוו אנטישמיות ממקור ראשון לאחר 7 באוקטובר. נתון מטלטל הממחיש את גודל ואת עוצמת התופעה.
עוד כמה מספרים מדאיגים ביותר: 62.1 אחוזים מהמשיבים דיווחו כי חוו תקריות אנטישמיות בבית הספר. מדובר באירועים קשים של שנאה ואלימות פיזית ומילולית שברובם היו מעורבים התלמידים ובחלקם אף המורים והמנהלים. נוסף לכך נשאלים רבים דיווחו על שינויים בהתנהגותם עקב חוויות אנטישמיות שחוו. 42.9 אחוזים מהם ציינו כי הרגישו יותר מחוברים ליהדות, 34.8 אחוזים טענו כי הפכו גאים יותר ביהדותם ו-31.4 אחוזים שיתפו כי חשו צורך לבלות יותר זמן עם יהודים אחרים.
לצד הקושי הגדול, יהודי התפוצות לא הפקירו את מדינת ישראל ונדמה כי חיבורם למדינה היהודית מעולם לא היה חזק יותר
במסגרת פרסומים אלה, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות הפיץ גם את דו"חות ארגון מוזאיק, המציינת השנה עשור של עשייה ציונית ב-42 מדינות, עם יותר מ-50 ארגונים שותפים ופעילות מרהיבות בלא פחות מ-500 קמפוסים ברחבי העולם, ותוכניות חשובות שמצליחות לחזק את זהותם היהודית ואת קשרם לישראל של יותר מ-172,000 סטודנטים. לדוגמה, לאחר שפרצה מלחמת רוסיה־אוקראינה, 8,561 יהודים אוקראינים השתתפו ב-49 מחנות קיץ במטרה לחזק את הזהות היהודית והקשר שלהם למדינת ישראל.
כן, המספרים לא משקרים: לצד הקושי הגדול, יהודי התפוצות לא הפקירו את מדינת ישראל. להיפך, נדמה כי חיבורם למדינה היהודית מעולם לא היה חזק יותר. סקר חשוב שנערך בנושא מראה כי למעלה מ־80% מהנשאלים ביקרו בישראל לפחות פעם אחת. ועוד, 55% דיווחו כי מרגישים קשר רגשי עמוק למדינת ישראל, אם כי בני הנוער האמריקנים הודיעו כי מרגישים פחות מחוברים לישראל מאשר בני נוער יהודים ממדינות אחרות. מדובר בנתון מדהים המוכיח כי יהודים רבים מאוד ברחבי העולם שמעולם לא גרו בישראל ושאין להם שום מחויבות פרקטית למדינה היהודית, קושרים את נפשם במקום שליבם חפץ.
"הקשר בין מדינת ישראל לתפוצות הוא עמוד תווך בקיומנו הלאומי", הצהיר שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי. "הנתונים המוצגים השבוע מוכיחים כי הזיקה בין יהודי העולם לישראל חזקה יותר מאי פעם, אך לצד זאת אנו עדים לעלייה חדה בגילויי אנטישמיות, המחייבת אותנו לפעולה נחושה. חובתנו להבטיח שדור העתיד יתחנך על ערכים של זהות יהודית וגאווה במורשתו, ויהיה נכון לעמוד מול אתגרי התקופה – הן בשימור הרצף היהודי והן בהתמודדות עם השנאה כלפינו. שבוע התפוצות הוא הזדמנות לחזק את הקשר, לגבש פתרונות ולפעול יחד למען עתיד העם היהודי" – ועל זה נאמר: עם ישראל חי.
