מהגרי עבודה דחוסים במוניות חבוטות הגיעו למלון "ארבע עונות של חופש" במערב אפגניסטן השבוע, כחלק מגל של אפגנים שנאלצים בעת האחרונה לעזוב את איראן השכנה, לאחר שהתמוטטות הריאל האיראני מחקה את הכנסתם. מספר שיא של יותר מ־440 אלף אפגנים עזבו את איראן מאז תחילת 2018, בגלל האינפלציה הדוהרת שהותנעה על רקע האיום בחידושן של הסנקציות האמריקניות על איראן, והן אכן חודשו בסופו של דבר השבוע.
המטבע האיראני איבד כמחצית מערכו אל מול הדולר מאז שנטש נשיא ארה"ב דונלד טראמפ את הסכם הגרעין של מאי 2015, ואפשר לאחר מכן את חידוש העיצומים על הרפובליקה האסלאמית. הפיחות החריף חיסל לא רק את חסכונותיהם של משקי הבית האיראניים, אלא גם את משכורותיהם של מהגרי העבודה האפגנים.
מובטלים אפגנים נואשים חצו את הגבול המחורר עם איראן במשך שנים בחיפוש אחר עבודה, כדי לתמוך כלכלית במשפחותיהם בבית. רבות מהמשפחות החקלאיות האלה סובלות הקיץ מהבצורת הקשה ביותר זה עשורים, והסבל מועצם בשל המלחמה שנמשכת כבר 17 שנים. הן תלויות במשכורות מפרנסיהן.
משכורתו של עבדול מוסאוויר, שיצא לאיראן לפני שלוש שנים, עמדה על שווה הערך האיראני של כ־260 דולרים לחודש בעבודתו במפעל מכוניות באספהאן. רק בן 22, הוא שלח את חסכונותיו – כ־18 אלף אפגני – להוריו ולתשעת אחיו הצעירים במחוז פרוואן, כדי שיצטרפו להכנסתו הדלה של אביו, נהג מונית מקומי. אבל לאחר צניחת ערך הריאל, הכנסתו החודשית הסתכמה בכ־86 דולרים בחודש בלבד.
"שלחתי כמעט את כל המשכורת שלי למשפחה, אבל זה לא הספיק", אומר מוסאוויר. אחרי שנסע במונית מהגבול למלון בעיר הראת, מרחק של כ־140 ק"מ, קיווה מוסאוויר למצוא במדינתו השסועה עבודה שתשלם לא פחות. "לא הגיוני לחזור לכאן, אבל אני חייב לעשות את זה", הוא אומר, ומבט נואש נשקף מעיניו.
כמעט חצי מיליון האפגנים ששבו מאיראן בשבעת החודשים הראשונים של 2018 הם פי שניים ממספר מהגרי העבודה החוזרים שחצו את הגבול לאפגניסטן בתקופה המקבילה אשתקד, לפי נתוני הארגון העולמי להגירה. "זהו מספר חסר תקדים", אמרה דוברת הארגון אווה שורר, בשיחה עמה בעיר הראת. המספר כולל כמעט 200 אלף שיבות "ספונטניות", או וולונטריות. שאר 250 אלף החוזרים גורשו מאיראן בידי רשויות ההגירה שם.
בין המגורשים היה עלים מוחמיני בן ה־17, שעבד במשך שלושה חודשים בחוות עגבניות ליד העיר הדרומית שיראז לפני שלכדה אותו המשטרה האיראנית. ביושבו עם קטינים אחרים במרכז של הארגון העולמי להגירה בהראט הרהר מוחמיני בעתיד המצפה לו במולדתו, שהאבטלה בה נפוצה. "אני לא יודע מה לעשות. אף אחד במשפחה שלי לא מרוויח כסף", אומר מוחמיני, שהיה המפרנס היחידי של משפחתו במחוז באגלאן הצפוני.
הארגון העולמי להגירה מצפה שזרם השבים לאפגניסטן יתגבר ככל שהעיצומים האמריקניים יפגעו יותר ויותר בגישה של האיראנים לדולר, לתעשיות עולמיות ולמסחר העולמי בנפט, ויחמירו את המשבר הכלכלי במדינה. לנהרה בחזרה יש "השפעות ישירות ומיידיות" על הכלכלה האפגנית, לפי הדו"ח העדכני ביותר של הארגון. היא מנמיכה את שכרם של עובדים זמניים בערים ומאיצה את נטישת החוות החקלאיות מוכות הבצורת, שרבות מהן נשענו על הכנסה נוספת מצד קרובי משפחה העובדים באיראן. יותר מ־70 אלף כפריים אפגנים נאלצו לעבוד לערים בגלל מחסור במים ובמזון, לפי האו"ם.
נפילת המטבע האיראני פוגעת גם בעסקים אפגניים בעיר הראט שנשענים על מכירת ציוד כמו טלפונים סלולריים, נעליים ותיקי גב לאפגנים החוזרים מאיראן ומצטיידים לקראת מסעם באפגניסטן. "העסקים היו טובים יותר בעבר. אנשים היו עשירים, הם קנו הכול", אומר זיא פהמי, שמכירותיו צנחו ב־80 אחוזים בחודשים האחרונים. מהגרי העבודה החוזרים עומדים מחוץ לחנותו בלי יכולת לקנות דבר, ולדברי פהמי הוא עלול להיאלץ לסגור את החנות ולהצטרף לזרם המהגרים המחפשים עבודה בארצות אחרות.
עבדאללה ואזי זהאריאן, שעבד במשך שנה בחוות מלפפונים באספהאן, אומר שיחפש גם כן ארץ אחרת לעבוד בה – טורקיה, סביר להניח, ואז גרמניה – אם לא יצליח למצוא עבודה באפגניסטן. בן 22, הוא החליט לשוב הביתה לאחר שהכנסותיו צנחו ב־60 אחוזים בגלל פיחות הריאל. "אם לא תהיה לי עבודה באפגניסטן, לא יהיה לי כאן עתיד", הוא אומר.
