עמותת 'תחרות – התנועה לחירות בתעסוקה' החליטה להילחם בארגון העובדים העצום בטענה שההסתדרות אינה מסייעת לעובדים המאוגדים תחתיה והיא אף מזיקה להם. הסיבה: היא נוטלת שיעור מסוים משכרם של כל העובדים, כולל אלו שאינם מעוניינים בכלל בחברות בארגון.
"יש הסדר במדינת ישראל שקובע שאם שליש מהעובדים מתאגדים תחת ארגון עובדים מסוים, הוא הופך ל'ארגון יציג', ומאותו רגע הוא כופה לא רק על עובדים שחברים בו להפריש לו מכספם, אלא על כל העובדים בחברה", מסביר אלון תובל, מנכ"ל העמותה. "ההפרשה הזו מכונה 'דמי טיפול' שעומדים על 0.8 אחוז מהשכר. הכסף הזה עובר לארגון – יש כמה ארגוני עובדים, אבל המרכזי שבהם הוא כמובן ההסתדרות – גם בלי שאותו עובד מעוניין. אף אחד לא שואל אותו, כי הניכוי נעשה במקור ויורד אוטומטית מהשכר. זה בעצם חלק גדול מאוד ממקורות ההכנסה של ההסתדרות. אנחנו לא יודעים בדיוק על כמה עומד הסכום, כי אין שם שקיפות, אבל מדובר במאות מיליוני שקלים בשנה. ברוב המקרים העובד שנאלץ לשלם את הכסף לא מרוויח משהו מהקשר עם ההסתדרות, ובהרבה מקרים הוא גם מתנגד לפעילות שלה".
לטענת תובל, העובד נפגע גם מעבר לנוהל ההפרשה הכפויה מהמשכורת. "העובד הופך לשבוי", הוא מסביר. "הוא לא רשאי לנהל משא ומתן ישיר עם המעסיק לגבי תנאי ההעסקה שלו. למעשה בין העובד ובין המעסיק יש סוכן, והוא זה ששולט בתנאי העבודה. זה פוגע בעובד פעמיים: הסוכן מבטל את העצמאות שלו והוא עוד צריך לשלם על זה. לא מדובר בכסף שהולך לוועד במקום העבודה, אלא כסף שהולך להסתדרות, כלומר אי אפשר להגיד שהוא עוזר לייצוג העובדים באותו מקום עבודה. הכסף הזה הולך לסיוע לעבודה מאורגנת, להפצה שלה בישראל ולקידום אינטרסים פוליטיים של ההסתדרות. ההסדר הזה ספק־חוקי. הסכם שבו שני צדדים מחייבים צד שלישי לשלם להם כסף לא יכול להיות חוקי, לפי התפיסה שלנו. עד היום אף אחד לא הסדיר את הנושא הזה משפטית".
כחלק מהמאבק יצאה העמותה בקמפיין גיוס תרומות באמצעות פלטפורמת GIVEBACK, כדי להילחם משפטית בגביית "דמי הטיפול" מהעובדים. בשבוע שנותר לסיום הקמפיין מבקשת "תחרות" להשלים גיוס של 220 אלף שקלים כדי לפתוח בהליך משפטי נגד הסדר דמי הטיפול ולקדם חקיקה בנושא.
למה החלטתם להילחם בזה?
"הקמנו את העמותה לפני שנתיים וחצי, אחרי שראינו נזקים אדירים שנגרמים למשק כתוצאה מפעילות של ארגוני עובדים. הם דוגלים ביחסי עבודה אלימים, רואים במעסיק אויב, יוזמים שביתות ולמעשה פוגעים בעובד. ראינו את ההשפעה הקשה של ההתנהלות הזו על המגזר הציבורי, הסתכלנו מסביב וראינו שגם במגזר הפרטי יש נזקים אדירים. במגזר הפרטי לא מדובר במונופולים, ולכן אין נזק לכלל האזרחים, אבל חברות קורסות ועובדים מפוטרים. ראינו שיש קבוצה גדולה מאוד של עובדים שלא רק שלא מרוויחים שום דבר מההתאגדות, אלא גם נפגעים ממנה. עובדי קבלן, לדוגמה, הם קבוצה של עובדים שנוצרה בעיקר בשל תנאי העסקה מאוד קשיחים במקומות מאוגדים, ולכן רואים אותם יותר במקומות מאוגדים.
"דמי הטיפול הם אחד ממקורות הכוח של ההסתדרות, ותמריץ לאגד מקומות עבודה חדשים. אחד המקרים שבהם העוול ממש זועק לשמיים הוא חברות השמירה. היום שומרים משלמים דמי טיפול בלי שיש להם אפילו ועד במקום העבודה. יש הסדר בין איגוד חברות השמירה לבין ההסתדרות שאומר – אתם תעבירו לי 0.8 אחוזים מהשכר של כל העובדים, ואנחנו נעזור לכם בכל מיני תביעות ונקים ועדות משותפות, במקום שתלכו לבתי משפט. שני הצדדים נהנים – ההסתדרות ואיגוד חברות השמירה – אבל מי שנדפקים הם העובדים, השומרים בשטח".
עמותת 'תחרות' הוקמה בסוף 2015 במטרה לפעול "לאיזון הכוח של ארגוני העובדים במדינה ולשינוי תרבותי בשוק העבודה", מסביר תובל. "אנחנו צריכים לעבור ממצב שבו מי שמגן כביכול על זכויות עובדים הם ארגונים שדוגלים ביחסי עבודה אלימים, למצב שבו עובדים מסוגלים להתאגד באופן חופשי ויכולים גם להימנע מהתאגדות. זאת אומרת, הם ייהנו מחופש ההתאגדות ומחופש האי־התאגדות. התהליך הזה אמור לרסן בסופו של דבר את הכוח העודף שיש לארגוני העובדים בישראל, שפוגעים בפריון ובמשק ולא מאפשרים לקדם רפורמות".
