ההקלות שניתנו בשבוע החולף על הסגר שישראל נתונה בו, העלו ביתר שאת את שאלת אסטרטגיית היציאה מהמשבר וכמובן – את הפתיחה המחודשת של בתי הספר. כל מתווה לחזרה לפעילות כלכלית סדירה כולל גם חזרה של מערכת החינוך לתפקוד כלשהו. זוהי סוגיה קריטית עבור יותר מ-348 אלף משפחות בישראל שלהן ילדים מתחת לגיל תשע, שלא יכולות לצאת לעבוד ללא מערכת חינוך מתפקדת.
מערכת החינוך בישראל סגורה מאז ה-13 במרץ, וגני הילדים ומעונות היום סגורים מאז ה-14, וככל הנראה תישאר סגורה למספר שבועות נוספים. ההצדקה לסגירת מערכת החינוך נבעה מהרצון להגן על בריאותם של הילדים במערכת, כמו גם על בני משפחותיהם וכלל האוכלוסייה. אבל מסמך שפורסם על ידי קבוצת עבודה של אנשי סגל של האוניברסיטה העברית והדסה, מצביע על אפשרות שהחששות האלה אולי אינם גדולים כפי שבמשרד הבריאות נראה בתחילה.
קבוצת העבודה הכוללת אפידמיולוגים, מומחים במחלות זיהומיות, רפואת משפחה ורפואת ילדים, דמוגרפים, סטטיסטיקאים, קלינאים ועוד, בחנו את העדויות שהצטברו עד כה על תחלואה, הידבקות והדבקה של ילדים במגפת הקורונה. הם קובעים כי מנתונים שנאספו מהעולם עולה כי שיעור ההדבקה בקרב ילדים בגילאי 10-1 שנים הוא נמוך (גם כאשר בתי הספר נשארו פתוחים), וכי שיעור המחלה הקשה בקרב ילדים אלו הוא נמוך ביותר.
בנוסף, נראה שילדים גם אינם מקור מרכזי להדבקה של אחרים. המודלים לניתוח והתמודדות עם מחלות מבוססות על שפעת, שבה ילדים הם אכן גורם מדביק מרכזי, אבל כל הראיות מצביעות על כל שקורונה אינה שפעת, ושילדים אינם "מדביקי על".
למרות שעבור ילדים רמות התחלואה והתמותה אינן גבוהות כמו ביתר האוכלוסייה, ייתכן שהם יהיו הקורבנות העיקריים של המגיפה הזאת. ילדי בתי הספר איבדו חודש של לימודים עד כה, וייתכן שחודשים רבים עוד לפניהם (במיוחד אם המורים יתמידו בהתעקשותם שלא ללמד בקיץ או לקיים קייטנות במימון ממשלתי). הוריהם ממשיכים לאבד שכר מיום ליום, ואם הם ילדים למשפחות של עצמאים או בעלי עסקים הרי שימים קשים מאוד עומדים לפניהם. גם במובנים ארוכי טווח ברור כי החובות הגדולים שהמדינה לוקחת על עצמה בעת הזאת ישולמו על ידי דורות העתיד.
החששות – המובנים בהחלט – של משרד הבריאות לא לקחת שום סיכון בנוגע לבריאות הציבור, חייבים להתחלף באסטרטגיה של ניהול סיכונים. אם הראיות המתקבלות בעולם אכן מצביעות על כך שילדים אינם בסיכון גבוה לתחלואה, ודאי לא לתחלואה קשה ותמותה, וחשוב מכך – גם אינם מקור מרכזי להדבקה באוכלוסייה, יש מקום לקחת סיכונים מחושבים בכל הנוגע לפתיחת מסגרות חינוך.
העלות מפתיחת בתי הספר היא ככל הנראה לא גדולה כפי שחששנו, והתועלת מפתיחתם עבור הגילאים הצעירים היא אדירה. היכולת של ההורים לחזור לעבוד ולשקם את פרנסתם היא קריטית לכלכלה הישראלית, כמו גם להשכלה של הילדים עצמם.
החוקרים ממליצים לפתוח גני ילדים ובתי ספר לילדים עד גיל תשע או עשר בזהירות, ותוך התאמה לנסיבות. כללי ריחוק חברתי צריכים להישמר, ניתן לפצל כיתות לקבוצות קטנות יותר, להקפיד הקפדה יתרה על היגיינה, לקיים מדידת חום שגרתית וכמובן – להקפיד על כללי התנהגות בקרב צוות בית הספר. אפשר להחליט על פתיחה מדורגת, ראשית לאזורים שלא מהווים מוקדי התפרצות, והרחבה בהמשך, תוך ניטור מתמיד.
אם אכן הקורונה הולכת ללוות את חיינו בשנה וחצי הקרובות, יש לפתח שגרת קורונה חדשה, ובכלל זאת גם במערכת החינוך. הניסיון של החודש האחרון הראה כי למידה מקוונת אינה רלוונטית עבור ילדים בגילאים צעירים. שגרת לימודים הכוללת קבוצות קטנות וריחוק חברתי אולי אינה אידיאלית אבל היא עדיפה בהרבה על החלופה של שנה ויותר ללא מסגרות לימוד.
