תקופה ארוכה אנחנו מתבשמים משיעור האבטלה הנמוך בישראל, פחות מ־4%, אבל פה ושם מגיעים נתונים שמזכירים לנו את המציאות המרה של הישראלים שמוצאים עצמם ללא עבודה. לפי נתונים שפרסם השבוע שירות התעסוקה, בשנת 2019 פוטרו והתפטרו בכל חודש 20,800 ישראלים בממוצע, עלייה של 3.75% לעומת שנת 2018, שבה היה הממוצע החודשי 20,300 מפוטרים ומתפטרים. מספר המפוטרים בלבד עלה גם הוא בשנה האחרונה. בממוצע חודשי פוטרו 12,300 ישראלים, עלייה קלה של 2% לעומת שנת 2018, שבה מספר המפוטרים עמד על 12,100 בכל חודש.
ומה קורה להם בניסיונות החזרה לשוק העבודה? בשירות התעסוקה מציינים כי הם זיהו בשנה האחרונה מגמה חדשה ומדאיגה בכל הנוגע לאפשרויות ההשתלבות של המפוטרים בחזרה בשוק. בשירות חישבו בפעם הראשונה את היחס שבין מספר המשרות הפנויות למספר דורשי העבודה. לפי התוצאות שהתקבלו, בין ינואר 2015 לינואר 2018 טיפס הסיכוי למצוא עבודה ב־80%, מ־35% ל־64%. אלא שמאז, מסוף שנת 2018, נרשמה ירידה של 4% בסיכוי למצוא עבודה, מ־64% ועד 60% בחודש נובמבר 2019. זאת בשל שילוב לא מוצלח של שני פרמטרים – עלייה במספר דורשי העבודה, וירידה במספר המשרות הפנויות בישראל.
במספרים, אחרי שש שנים רצופות שבהן נרשמה ירידה במספר דורשי העבודה, בשנת 2019 עלה מספר דורשי העבודה בצורה מתונה והגיע ל־161,600 אנשים בממוצע שפקדו בכל חודש את לשכת התעסוקה, לעומת 160,700 ב־2018. במקביל, מספר המשרות הפנויות במשק עמד בשנה האחרונה על כ־97 אלף, לעומת כ־105 אלף בשנת 2018.
שלא במפתיע, מחוז תל־אביב נמצא בראש הטבלה כאזור שבו הסיכוי הגבוה ביותר למצוא עבודה. עוד פחות מפתיע ששני המחוזות בתחתית הרשימה, עם הסיכוי הנמוך ביותר למציאת עבודה, הם הצפון והדרום: באזור הדרום הסיכוי למצוא עבודה בשנת 2019 עמד על כ־30%, ובאזור הצפון הוא עמד על כ־28% בלבד. כפי שכתבו בשירות התעסוקה, "הנתון מצביע על הצורך של רבים מדורשי העבודה בפריפריה לחפש עבודה במרכז הארץ, ועל החשיבות הקיימת בחיבור תחבורתי בין הפריפריה למרכז".
למעשה, בכל המחוזות בישראל היו בשנה האחרונה יותר דורשי עבודה ממשרות פנויות, למעט מחוז תל־אביב, שם היו בממוצע כ־20 אלף דורשי עבודה לעומת יותר מ־30 אלף משרות פנויות. באזור הדרום היו כ־35 אלף דורשי עבודה על כ־10,000 משרות פנויות, ובצפון כמעט 40 אלף דורשי עבודה על מעט יותר מ־10,000 משרות פנויות.
העלות החודשית הממוצעת להחזקת חשבון בנק בישראל עומדת על 26.9 שקלים. כך עולה מנתונים שפרסם השבוע בנק ישראל. לפי הנתונים, מאז 2011 חלה ירידה של כ־17% בסך העלות החודשית הממוצעת לחשבון של משק בית, הודות לירידה של 38% בעלות פעילות העו"ש (12.6 שקלים בממוצע בכל חודש), מול עלייה של 19% בעלות כרטיסי אשראי (14.3 שקלים בכל חודש). בבנק ישראל הזדרזו להסביר שהעלייה בעלות כרטיסי האשראי היא בגללנו, לא בגללם: מספר הכרטיסים הממוצע לחשבון ישראלי עומד היום על 1.63, עלייה של 38% מאז שנת 2011.
בכל מקרה, העלויות הללו אינן גזרת גורל. בבנק ישראל ציינו כי עלות ביצוע פעולה בנקאית ללא פקיד (במחשב, בסלולרי וכו') נמוכה בכ־75% בממוצע מעלות ביצוע אותה פעולה באמצעות פקיד, בתעריף שמשתנה מבנק לבנק. כך למשל, בבנק לאומי פעולה אצל פקיד תעלה לכם 5.5 שקלים, לעומת 1.65 שקלים לפעולה דיגיטלית. בנק הפועלים יגבה מכם 6.5 שקל לפעולה מול פקיד אנושי, לעומת 1.35 שקלים לפעולה בדיגיטל.
