שר האוצר מנופף בשינוי המגמה בשוק הנדל"ן למגורים, "לראשונה מזה עשור", אבל גם הוא יודע שירידה שנתית של 1.4% במחירי הדירות, כפי שדיווחה השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היא עלובה וזניחה למדי.
צודק שר האוצר שמדובר במהפך, אבל השאלה המרכזית היא אם המחיר היה שווה את אותן תוצאות. בהערכה שמרנית, מכרזי מחיר למשתכן, שהגרילו דירות מסובסדות לכ־60 אלף ישראלים, גרמו לאובדן הכנסות בסך כולל של כשישה מיליארד שקל עד כה.
כשהתוכנית יצאה לדרך, לפני כמעט ארבע שנים, ההצדקה המרכזית למחירה הגבוה הייתה הטענה שהיא מוכרחה לחולל שינוי בכל השוק. "לא יכול להיות שנשווק דירות בהנחה של מאות אלפי שקלים, והקבלנים לא יישרו קו ויורידו גם הם את המחירים בסדרי גודל דומים", נטען.
לפחות לפי שעה, מתברר שזה בהחלט יכול להיות. לפי משרד האוצר עצמו, נמכרו אשתקד עשרת אלפים דירות מחיר למשתכן בלבד, לעומת סך כולל של 100 אלף עסקאות למכירת דירה בשוק. ואם על זה כל המהומה, ברור לגמרי מדוע היא לא מצליחה להרעיד את כל השוק.
למרות הדיבורים על עליות מחירים, מדד המחירים לצרכן ירד בינואר ב־0.1%. ועם זאת, מרבית הכלכלנים העריכו שנראה ירידה משמעותית יותר באינפלציה החודשית. בבנק הפועלים למשל (שהעריכו כי המדד ירד ב־0.3%) הדגישו כי "העונתיות של חודש ינואר היא ירידה של כ־0.4%, כלומר המדד עלה בשיעור של 0.3% בניכוי עונתיות".
בכל מקרה, זו כנראה רק ההתחלה. בבנק מעריכים כי המדד בשנה הקרובה "צפוי להיות מושפע מהעלאות מיסים ומהתייקרויות של מוצרים שמחירם מפוקח, כשבטווח הזמן הקצר צפויים להתייקר מוצרי החלב שבפיקוח והטבק". כך או כך, ועִזבו מה שאתם שומעים מהפוליטיקאים ערב בחירות, נראה שלא יהיה מנוס מהעלאות מיסים לאחר הבחירות, מה שגם אמור 'לתרום' לעליית האינפלציה. במציאות העגומה, נוכח הבור בגירעון מצד אחד והצורך הדחוף בתוספת תקציבים ציבוריים לשיפור הבריאות, התחבורה, החינוך, הרווחה ועוד מצד שני – העלאת מיסים היא רק שאלה של זמן.
