המדינה, ארגוני זכויות עובדים ומעסיקים מתקוטטים על יעדם של מאות מיליוני שקלים שהצטברו כ"דמי מחלה" שנגבו במשך השנים מחקלאים וקבלנים המעסיקים פועלים פלסטינים מרחבי יהודה ושומרון.
בעקבות עתירה לבג"ץ מטעם עמותת קו לעובד והאגודה לזכויות האזרח, חדלה בחודש שעבר רשות האוכלוסין לגבות מהמעסיקים 2.5 אחוזים משכר הפועלים לטובת קרן דמי מחלה. בגבייה עד כה, במשך עשורים רבים הצטברו בקופת רשות האוכלוסין יותר מ־465 מיליוני שקלים שנצברו כימי מחלה אך לא נוצלו.
המעסיקים דורשים את הכסף בחזרה, וטוענים שהמדינה עלולה "להלאים" אותם, או להעביר אותם לעמותות לזכויות עובדים, שלא כחוק.

החקלאים הנזקקים לעובדים מהשטחים חייבים לקבל היתר להעסקתם מרשות האוכלוסין מכוח חוק עובדים זרים, שנחקק בשנות התשעים. הרשות מחליטה כמה עובדים יועסקו אצל כל חקלאי, ומדור התשלומים גובה בשביל המועסקים את סכומי ההפרשות לפנסיה, לדמי מחלה ולפיצויי פיטורים. בפועל, בעיקר בגלל בירוקרטיה מורכבת, הכסף נותר בקופת הרשות ולא הועבר לפועלים שהיו זקוקים לו.
ב־2016 הוגשה לבג"ץ עתירה מטעם שתי העמותות לעיל, בטענה שהמדינה מתרשלת בתשלום תביעות העובדים הפלסטינים לדמי מחלה. העמותות דרשו שהכסף שנצבר ולא נוצל כימי מחלה יועבר לרווחת אוכלוסיית העובדים הפלסטינים באופן כללי.
בתגובה לעתירה הודיעה המדינה שתפסיק את גביית ההפרשות מהמעסיקים לקרן ימי המחלה, ובמקום זאת ישלמו המעסיקים את ערך ימי המחלה ישירות לפועלים, כמו כל מועסק אחר במשק, בהתאם לחוק. באשר לסכומים שכבר נצברו בקרן, השיבה המדינה שהם ישמשו בין השאר ל"שדרוג המעברים שדרכם נכנסים עובדים מהשטחים לישראל", "הכשרות מקצועיות לעובדים מהשטחים", "מודרניזציה של מנגנון הקצאת היתרי הכניסה לעובדים" ועוד.
אך החקלאים והקבלנים המעסיקים את הפועלים טוענים שדמי המחלה נגבו מהם שלא כדין, ודורשים שבג"ץ יצווה על המדינה להשיב להם את הכסף. הם גם תוקפים את כוונת המדינה להשתמש בכסף לצרכים שאינם קשורים למטרה שלשמה נגבו. נוסף לכך, הם כמובן מתנגדים לאפשרות שהכסף יועבר לשימוש "קו לעובד". עו"ד יגאל דנינו, היועץ המשפטי של התאחדות החקלאים, קובע: "זו חוצפה של ממש, כי עובדים שלא חלו או לא הגישו תביעה לדמי מחלה – אין להם כל זכות על הכספים הללו".
בשיחות עם חקלאים המעסיקים פועלים תושבי יו"ש, עלתה תחושת חוסר אונים אל מול המנגנון הארכאי הפועל ברשות האוכלוסין. המערך של מדור התשלומים ברשות נועד להגן על הפועלים מפני ניצול, אך כיום הפועלים מודעים לזכויותיהם ונהנים מרשת נרחבה של עמותות וארגונים שמגנים עליהם מפני כל פגיעה בשכרם ובזכויותיהם. המנגנון ברשות ממשיך לפעול, ואינו מוכן להשיב את שגבה.
"יש להם מיליונים ששייכים לנו, ואנחנו דורשים אותם בחזרה", אומר אשר יומטוביאן, בעל לול תרנגולים ופרדס מהמושב קדימה בשרון. הוא מעסיק כבר 15 שנה שני פועלים, האחד מהכפר קוצרא סמוך לצומת תפוח והאחר מהכפר בית ליד במערב השומרון.
"שירות התעסוקה עושה ככל העולה על רוחו, ואם חלילה תערער על משהו הם מיד יבטלו לך את הרישיונות. יש להם שוט, והם ישתמשו בו בצורה הכי נבזית בעולם", הוא אומר בכעס. "זו גיבנת נוראית, שאנחנו מחויבים לעבוד מולם ולשלם להם את כל הדרישות הסוציאליות במקום לשלם ישירות לפועלים, כמו לעובדים ישראלים. עד לפני שנה וחצי היינו מדווחים בפקס בכל חודש על ימי העבודה של הפועלים, ומקבלים ממדור התשלומים דרישת תשלום לביטוחים. אני צריך להחזיק פקידה שכל עבודתה היא ההתעסקות איתם, במקום לפתור את השכר שלהם עם מנהלת החשבונות. פעם ביקשתי מהם להעסיק פועל נוסף, ומת"ש אמרו שאני לא צריך פועלים נוספים אף שהגיע לי. הם פשוט נוראיים". את יומטוביאן ומעסיקים נוספים מייצג עו"ד שמואל גלנץ, שנאבק בתוצאה שמבקשת להשיג עמותת "קו לעובד".
"מדור התשלומים הוא גוף ארכאי, שמבקר המדינה ביקר בצורה מאוד קשה ב־2014. לעובדים הזרים שאינם תושבי יו"ש החקלאים והקבלנים משלמים ישירות, בלי תיווך של המדינה, ובזה למדינה אין בעיה. למה לפועלי השטחים חייב להיות מנגנון כזה?", שואל דנינו. "המדינה הבינה שזה מנגנון שמכניס לה מאות מיליוני שקלים, וזו חוצפה שאין כדוגמתה שגם עכשיו, כשהמדינה הודתה שגבתה כסף שלא כדין במשך שנים, היא לא מוכנה להחזיר את מה שכבר לקחה".
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "במשך שנים גבתה הרשות דמי מחלה בשיעור 2.5 אחוזים ממעסיקי עובדים פלסטינים, וזאת מכוח פרק ד'2 לחוק עובדים זרים. החל בשכר ינואר 2019 פסקה הגבייה הזאת, ועל המעסיקים חלה חובה לשלם דמי מחלה לעובדיהם הפלסטינים לפי חוק דמי מחלה, כפי שנעשה לעובדיהם הישראלים. למעסיקים נשלח מכתב ובו הוסבר שברבעון הראשון של 2019 יוחזרו למעסיקים פעילים הסכומים שהפרישו לעובדים פעילים, אך לא שולמו בפועל כדמי מחלה לאותם עובדים". באשר לסכומים שנצברו בקופת הרשות במשך השנים בשביל עובדים שאינם פעילים לא התקבלה כל התייחסות.