הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2019 הגישה לקראת סוף השבוע את המלצותיה, הכוללות הוספת 107 תרופות וטכנולוגיות חדשות, ובהן טיפולים לכ־70 אלף איש ומגוון בדיקות לאוכלוסיות רחבות, בעלות כוללת של 460 מיליון שקלים בשנה. בסך הכול עומד תקציב הסל ל־2019 על 53.7 מיליארדי שקלים – לאחר תוספת שנתית כאמור, ולאחר עדכון דמוגרפי ועדכון מחירים. בוועדה חברים 20 אנשי מקצוע בענף הבריאות ואנשי ציבור, שמונו לבחור את התרופות החדשות מתוך 200 תרופות וטכנולוגיות, בעלות כוללת של מעל שני מיליארדי שקלים, שהוגשו לבחינתם.
במסיבת עיתונאים בנוכחות סגן שר הבריאות יעקב ליצמן מסרו חברי ועדת הסל את המלצותיהם, אך הוסיפו לכך מחאה חריפה על הקושי בעבודתם, בשל תקציב התוספת המוגבל ומחירן הגבוה של התרופות. "היו טיפולים שהוסרו בסוף, עם כל הקושי", יו"ר ועדת סל התרופות פרופ' רוני גמזו. "כל שר בריאות שיבקש ממני להיות יו"ר הוועדה הבאה, וייתן לי שוב תקציב של 500 מיליון, אסרב לו. לא אוכל לעשות את זה שוב. היו שעות קשות ובלתי אפשריות". ליצמן מצידו הבטיח כי בתנאי ההצטרפות לממשלה הבאה ידרוש לקבוע בהסכם הקואליציוני שתקציב התוספת השנתית לסל יוגדל ל־700 מיליוני שקלים. "לצערי תקציב הסל אף פעם לא מספיק לכל הצרכים", אמר ליצמן.
בריאיון טלפוני לאחר מסיבת העיתונאים אמר גמזו שמשימת הוועדה נעשתה בלתי אפשרית. "אני עושה את המשימה הזאת, שהוטלה עליי בידי הממשלה, בגלל ההערכה הרבה שיש לי לשר ליצמן. אני לא בן אדם שיקום באמצע המשימה וילך, אם לא מוכנים להוסיף תקציב. קיבלתי משימה ואמרתי שאעמוד בה. אבל אני לא מתכוון לחזור על הסיוט הזה".
זו השנה השנייה שגמזו עומד בראש הוועדה, אך הוא מלווה את עבודתה כבר עשור מזוויות שונות. לדבריו, יש להעלות את תקציב התוספת השנתית בעוד מאות מיליוני שקלים. "מדברים עכשיו על גירעונות בשנה הבאה, ובאוצר יסבירו לנו בטח למה יש להדק חגורות. אבל מערכת הבריאות לא תעמוד בזה. אני לא חושב שבפחות מ־700־800 מיליוני שקלים נוכל להתקדם עם הסל ולהעמיד אותו". גמזו מסביר כי הצרכים גדלים בקצב גבוה מבעבר בגלל ארבע סיבות: הזדקנות האוכלוסייה, טיפול ביותר מחלות כרוניות, טכנולוגיות מתוחכמות יותר ולכן יקרות יותר, והתמקצעות הטיפול לכדי יותר תתי־מחלות: "בעבר היה סוג אחד של סוכרת, היום זו מחלה של כמה סוגים. כך גם סרטן הריאה. אנחנו מורידים את חברות התרופות על הברכיים, ומצליחים להשיג את המחירים הכי טובים בעולם, אבל יש גבול".
הוועדה החליטה להקצות כמחצית מתקציב התוספת ב־2019 לתרופות לחולי סרטן, ובהן תרופות אימונותרפיות, שמפעילות את מערכת החיסון כדי שתילחם בגידול, וכן תרופות ממוקדות מטרה, כמו "אימפינזי" לחולי סרטן ריאה בשלב 3, "טגריסו" לטיפול בסרטן ריאה עם מוטציה מסוימת, ו"אופדיבו" לחולי מלנומה בשלב 3. תקציב משמעותי ניתן גם לחולים במחלות סרטן הדם. עוד אישרה הוועדה תקציב לרכישת מזון רפואי לילדים חולי סרטן מגיל שנה עד 13, הנתונים בסיכון לתת־תזונה בעקבות המחלה. עוד נכנסו לסל "הילאריס" לחולים בקדחת ים תיכונית, "פסנרה" לחולים במחלת נשימה ו"סימדקו" לחולי סיסטיק פיברוזיס. תרופת "קולבם", שמיועדת לטיפול במחלה גנטית נדירה שלקתה בה חולה אחת בלבד בישראל, נכנסה אף היא לסל בעלות של מעל מיליון שקלים. בנוסף לכך ייכללו בסל בדיקות גנטיות לאוכלוסיות ספציפיות, ובהן הודים־קוצ'ינים, דרוזים ובדואים.
בין התרופות והטכנולוגיות שנותרו מחוץ לתוספת נמצאות "טרובדה", למניעת הידבקות בנגיף ה־HIV, ו"ברילינטה", מדלל דם חדש. גמזו מתח ביקורת על חברות התרופות: "גם במחלות קשות, לא נעביר תרופות שמחיריהן דמיוניים", קבע.
