תכולת הספרייה: הספרים בספרייה שלי מורכבים מכמה עולמות. ראשית, ספרי קודש שרכשתי כתלמיד בישיבת שבי חברון. יש הרבה ספרי היסטוריה – מהאימפריה הרומית ועד מלחמת העולם השנייה – ספרי פסיכולוגיה של תלמידי פרויד, בעיקר מהזרם של יונג, וספרי פילוסופיה שקיבלתי או רכשתי עם השנים. יש ספרי מתח שאני קורא ושחלקם נותרים כחלק מהספרייה בגלל הייחודיות שלהם או משום שמצאו חן בעיניי ובהמשך אקרא אותם שוב ושוב. סוג אחר של ספרים שיש לי, והייתי רוצה שיהיו יותר, הם ספרים מאוירים על ידי אמנים. כמו הספרים שאיירה הציירת מיטבאל (רינה קופל), שאני מאוד אוהב; הגדות מאוירות או מסוגננות של הוצאת "אסופה", שמוציאה לאור שכל שנה הגדות של גרפיקאים ומאיירים; וכן ספרי תהילים מאוירים שאני מאוד אוהב.
מדף קרוב ללב: המדף הקרוב ביותר לליבי מתחלק לשניים: בחלק אחד נמצאים ספרי ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה, שעוסקים בפלישת בעלות הברית לגרמניה ומתארים את החזיתות השונות. החלק האחר הוא ספרים שלמדתי בישיבת שבי חברון או של הרבנים שלימדו בה. הספרים האלה מלווים אותי ואני אוהב לחזור אליהם ואל האווירה של המקום שלמדתי בו, ושאחראי לעיצוב הרבה מהאישיות הבוגרת שלי.
שיטת מיון: הספרייה שלי משקפת את היותי אדם מבולגן למדי, אבל אני משתדל לסדר את הספרים לפי נושאים: תנ"ך, מחשבת ישראל, מתח, פילוסופיה, היסטוריה וכן הלאה. גם הגודל של הספר משפיע על הסידור. ספרים גדולים וגבוהים מאוגדים במדפים היותר גדולים, וכך גם ביחס לספרים קטנים.
על ארבעה ספרים
נוסטלגיה של דרקונים
דימוסתניס קורטוביק / מיוונית: אמיר צוקרמן / כתר 2012
זה ספר אחר לחלוטין מרוב ספרי המתח שתקראו. הוא נכתב על ידי סופר יווני, והעולם הנפשי המיוחד שלו מציץ מכל דף. התאהבתי בספר מהרגע הראשון בגלל האחרות שלו, והסגנון השונה לחלוטין מספרי המתח המערביים הרגילים. השונות הזו כל כך מיוחדת בעיניי, שאני נהנה לקרוא את הספר שוב ושוב.
האטלס ההיסטורי: תולדות העולם משחר האנושות ועד ימינו
עורך: פייר וידאל־נאקה / תרגום: אלי בר־נביא, מולי מלצר וחגי פורשנר / ידיעות ספרים, 1989
הספר מתמצת את כל ההיסטוריה האנושית משחר ימיה עד סוף המאה העשרים. הכול נעשה בהחוכמה, בעיון ועם תוספות של ציורים וצילומים. אלה מייצרים אטלס אלבומי מעניין שיכול לסקרן גם את ילדי דור הוויקיפדיה והגוגל.
הגדה של פסח
איור וכתב: מיטבאל / עורך: משה גושן־גוטשטיין / שוקן, 1986
אין מה להוסיף על הטקסט של ההגדה לפסח. המיוחד בעיניי במהדורה הזאת הוא העיצוב. יש לי אהבה רבה לספרים מאוירים בכלל, וצורת האיור והקליגרפיה של הציירת רינה קופל (מיטבאל) מדברת אלי ואהובה עלי מאוד.
לאמונת עתנו
הרב צבי טאו / חוסן ישועות
את שיעורי הרב טאו, שהפכו לסדרה בת שישה־עשר ספרים בנושאי אמונת ישראל וגאולת ישראל, עוד זכיתי ללמוד בישיבת שבי חברון, ומאז הדרך האמונית שהוא התווה מלווה אותי עד היום. עם השנים אני כבר לא יכול להגיד שאני מייצג נאמן של דרכו החינוכית, אבל ספריו מלווים אותי ואני אוהב אותם מאוד.
