הדירה: דירה ירושלמית שטופת שמש בבקעה.
ההיכרות: אנחנו חבורת אידיאליסטיות! הגענו לארץ להתנדב בהוסטלים ובדירות לאנשים עם מוגבלויות שונות בעמותת אקים ירושלים. אנחנו תומכות בדיירים ומסייעות במה שניתן.
שכנים: יש לנו פלורוסנט מהבהב בחדר המדרגות, בכל פעם שאנחנו פוגשות את השכן שלנו, אדם מבוגר ותמיד לבוש בהידור, כולנו מתחילים לרקוד משל הייתה זו תאורת דיסקו. באופן כללי השכנים כאן חמודים ומשעשעים.
ניקיון: אתם מדברים עם חולות ניקיון, הדירה תמיד מתוקתקת וכולן משתתפות במשימה.
בישול: אנחנו מנסות מאכלים ישראליים חדשים. אבל מה שבטוח שבכל יום בשנה תמצאו אצלנו עוגת בננות שאי אפשר לעמוד בפניה, רק בווריאציות שונות: מתכון גרמני עם הרבה סוכר, מתכון סרבי לא כולל סוכר כלל ומתכון דני שמכיל בעיקר קמח.
שבתות: זאת ההזדמנות שלנו להכיר את הארץ אז בכל שבוע תמצאו אותנו בנקודה אחרת, מתל־אביב עד מדבר יהודה ובין קריית־שמונה לבאר־שבע.
הווי: החלוקה ברורה, אנחנו שלוש ילדות ו"סבתא" מליציה. הן אוהבות לבלות והיא אוהבת לסיים יום עבודה בבית בשקט. בין לבין הן פתחו לעצמן מכון יופי ועושות אחת לשנייה לק ג'ל ומדי פעם גם לדיירות בהוסטלים.
שוק תרבותי: גרוי לא מצליחה לעכל את הכנות המוגזמת בארץ ("אין בדנמרק משפטים שמתחילים בכדאי לך, את חייבת, למה את לא…). מליציה רגילה מסרביה שלא זורקים אוכל, נקודה – מתברר שזה לא רק עניין של דור שלישי לשואה. ובין כולנו יש הסכמה שבהליכה ברחובות הירושלמיים יש תחושת ביטחון יותר מבכל מקום אחר שהיינו בו.
שיחות סלון: הספות זה המקום לפתוח את כל הפערים התרבותיים בינינו, לשתף בכמה אנחנו מתגעגעות הביתה וללמוד עברית יחד.
הטרק השנתי: בקרוב נצא לטיול בן יומיים לעין־גדי עם חלק מהדיירים בעמותה כדי לגייס כספים לעמותה.
סכסוכים: מתקיימת מלחמה מרה בין הילדות לסבתא בעיקר סביב השקט בדירה אחרי חצות.
