את הטיול השנתי של כיתה י"א כמעט סיימתי בחרם חברתי. מעיין ואני העברנו את המסלולים במדבר יהודה בשירת הדיסק הכפול של המופע המשותף של ריטה ורמי, מילה במילה, תו בתו, ניואנס בניואנס, עד שנעשה בלתי אפשרי לשמוע אותנו. וכך, ריטה, רמי והלהקה הוסיפו פסקול חי לאחת החוויות שהכי זכורות לי מהתיכון.
עשרים שנה אחר כך אני מוצאת את עצמי בבריכת הסולטן בירושלים, רמי נוגע בקלידים וריטה עולה לבמה ואוחזת במיקרופון. ומהרגע הזה הקהל הופך לשבוי. שבוי בקסם שהשניים האלה ממשיכים ליצור אחרי כל כך הרבה שנים, והרבה מים שעברו בנהר במהלכן.
המופע המשותף המחודש של ריטה ורמי הוא חוויה מוזיקלית שאין שנייה לה בישראל, כשהרפרטואר העשיר של הצמד הוא רק המסגרת לסיפור האמיתי. העיבודים החדשים לשירים הישנים מצוינים ונעשו על ידי מוזיקאים מוכשרים ועם ניהול מוזיקלי ברמה הגבוהה ביותר.
ריטה היא אישה מהזן שרק הולך ומשתבח עם השנים. זה לא רק הקול שלה – זה הלב שלה שתופס לך את האוזן ואת הקרביים. כשהיא פותחת את הפה ומרחיבה את הריאות היא שולחת דרכם המון אהבה. היא מעניקה את הלב שלה בסלסילה מקושטת צלילים, והוא מהדהד לעברה בחזרה דרך אלפי הלבבות שמאזינים לה.
קלינשטיין מצידו נשאר צעיר לנצח. השובבות שלו מעלה חיוך ואת רמת הסרוטונין במוח. המסיבה שהוא מפיק על הבמה היא טוויסט משגע להופעה. משהו שלא מאוד רגילים אליו בקלאסיקה ישראלית. השירים הרבים שכתב והלחין ומושרים על הבמה ממלאים בהערכה כלפיו. גם החיוך שלא יורד לו מהפנים, ככה באופן טבעי. המארח המושלם. ובכל זאת, רמי, את "עד שתעזוב", תשאיר לריטה. רק היא, בביצוע שלה, מצליחה להביא את הקהל לתהומות הנפש שהשיר הזה מבקש לגעת בהן.
במהלך המופע מצאתי את עצמי לא רק נהנית, אלא גם לומדת שיעור לחיים, מהתבוננות בזוג המלכותי לשעבר של המוזיקה הישראלית על הבמה, מעבירים שיעור בפיוס. אי אפשר שלא לחשוב שבשירים כמו "ימי התום", "נוצה ברוח" ורבים אחרים, חבוי מטען רגשי עמוק. פעם הם שרו אותם זה לזה, היום הם נובעים ממקומות אחרים בלב. היכולת של ריטה ורמי לשיר אותם באופן שבו הם שרים אותם היום, מציירת תמונה של פיוס גדול עם החיים. כזה שמגיעים אליו אנשים שזוכים לעשות עבודה פנימית שחוצבת בקירות הלב ומביאה לריפוי. אין דבר שאני מעריכה יותר מאשר אנשים שעושים את עבודת הלב הזו.
בסיום המופע היא עמדה שם, ריטה. מאחורי הבמה, ברגליים יחפות ועייפות נופפה לשלום לאורחים הרבים שלה, מודה להם על שעשו את המאמץ ובאו לשמוע אותה ואת רמי. זה מצביע על אנושיות כנה שקיימת אצל שניהם, ובאופן כמעט ייחודי.
המופע המשותף שחיכינו לו עשרים שנה עתיד להימשך גם בחורף הבא עלינו לטובה. זו ההופעה הראשונה שאני הולכת ליהנות ממנה פעמיים, במחיר מלא.
