הספר השני בסדרת המד"ב המיתולוגית "המשחק של אנדר" נקרא "קול למתים", והרעיון המרכזי השזור לאורכו הוא יצירת מעין מסדר דתי חדש, שחבריו נקראים "דוברי המתים", ומטרתם להביא את קולם של המתים כפי שהיו. לא הספדים בשבחם כפי שאנחנו מכירים, אלא את קולם הצלול והאותנטי, ללא מסכות וללא תשבחות־יתר.
הסכת חדש ועצמאי בשם "אלמוות", מנסה לעשות את הדבר הקרוב ביותר האפשרי לכך ולהתחקות אחר דמויות שהלכו לעולמם בתקופה האחרונה, ובפרקים קצרים, לא יותר מעשר דקות לפרק, מנסה לתת "זיכרון חי לאנשים שאינם עוד", כפי שנכתב בלוגו הרשמי של הפודקאסט. כל פרק נפתח בסקירה קצרה על האדם שעליו יסופר, ובהמשך מובא לרוב מעין ריאיון קצר עם אנשים שהיו קרובים לאותו אדם, והם מספרים בגוף ראשון את זיכרונותיהם ממנו.
המנעד של הדמויות רחב ומעניין – בין השאר הוקדשו פרקים בהסכת לאנשי ספורט כיו"ר התאחדות הכדורגל לשעבר שאול סווירי ומאמן הכדורסל אריק אלפסי, לעיתונאים, לחוקר הספרות והשפה הערבית פרופ' מחמוד גנאים וגם לאסירת ציון אידה נודל – כולם הלכו לעולמם בחודשים האחרונים. על אף הכותרת המעט יומרנית שניתנה להסכת, הוא עצמו אינו יומרני ואפילו פשוט. במסגרת הזמן המועט שקצבו לעצמם היוצרים לכל דמות, הם בהחלט עושים עבודה יפה בהעלאת זכרו של כל אחד ממושאי הפרקים.
כאן יש לסייג ולומר כי דרושה עוד עבודה מקצועית רבה מבחינת סגנון ההגשה ועריכת הסאונד והמוזיקה. קולותיהם של המרואיינים נוטים להיבלע, בטח על רקע מוזיקת הרקע, שהיא דווקא מוצלחת ובדרך כלל קולעת לאווירה שמנסים יוצרי ההסכת להעניק, וגם סגנון ההגשה והצגת הדמויות נוטה לעיתים להיות מעט תיאורי מדי, והמגיש נוטה לעיתים להשאיר את הבמה למרואיין. דבר שהוא מבורך מצד אחד, אך כפי שכבר הערנו כאן לפני מספר שבועות, תפקידו של מגיש ההסכת חשוב מכדי להזניח אותו, ובהחלט ניתן ליצוק מעט תוכן וסגנון איכותי יותר, פעולה שתשפר מאוד את רמת ההגשה ותקפיץ את ההסכת כמה רמות קדימה.
לצד כל אלה, מדובר בהסכת שנמצא עדיין בתחילת דרכו. ניכר שהפרקים משתדרגים ככל שמתקדם ציר הזמן, וכי היוצרים, המגיש איתמר רועי והמפיק שגיא ברגמן – שאף כותב את המדור העמית (או המתחרה, אם אתם מעדיפים לסכסך) ב"גלובס" – שמים לב לכשלים המובנים שעדיין קיימים בו ומתקנים את הטעון תיקון. בשוק שנשלט ברובו על ידי רשתות התקשורת הגדולות כמו גלי צה"ל, הארץ, חדשות 12 וכמובן רשת "כאן הסכתים", כאשר מגיע הסכת איכותי ובעיקר בעל פוטנציאל נהדר כמו זה שבו אנחנו עוסקים, שנוצר בידי עצמאים, חשוב לזכור כי מאחוריהם לא עומדים משאבים של גוף תקשורת מקצועי, וביחס לכלים שבידיהם העבודה המקצועית שנעשית היא טובה מאוד.
אלמוות
