השלב הרביעי ביקום הקולנועי של מארוול החל באופן קצת מקרטע עם "האלמנה השחורה" הבינוני. אבל במארוול כבר רצים קדימה, ואם הקורונה לא תקלקל מצפים לנו עוד שלושה סרטים עד סוף השנה. הראשון שבהם מגיע אלינו כעת – "שאנג־צ'י ואגדת עשר הטבעות", שמציג את סיפור המקור של גיבור־העל הראשון ממוצא אסייתי. העלילה עוקבת אחר שון (סימו ליו), בחור אמריקני ממוצא סיני המתגורר בצ'יינה־טאון בסן־פרנסיסקו ומשתדל לקחת את החיים בקלות. אבל יום אחד הגורל מתדפק על דלתו ומחייב את שון, ששמו האמיתי – כך מתברר – הוא שאנג־צ'י, להתעמת עם עברו כבנם של ארכי־פושע מסוכן ובת הכפר האגדי טה־לו. מכאן יתגלה סיפור חייו של שאנג־צ'י והקשר שלו אל עשר הטבעות – נשק מסתורי ורב עוצמה שמקורו אינו ידוע.
כבר מדקות הסרט הראשונות שנפתחות על טהרת הניב המנדריני, ברור כי במארוול מאוד מקווים לשחזר את הצלחת "הפנתר השחור". כזכור, הצגת גיבור־העל השחור הייתה הצלחה קופתית ופוליטית פנומנלית כולל מועמדות לפרס הסרט הטוב באוסקרים. על כן, מחשבה רבה ניתנה כעת לכל פרט בהפקה – מהבחירה בבמאי דסטין דניאל קרטון ("טירת הזכוכית") בעל השורשים היפניים, דרך ליהוק שחקנים סיניים כולל אגדות קולנוע כמו טוני לונג ומישל יאו, ועד לשילוב שלל אלמנטים מתוך התרבות והפולקלור הסיניים. הכול כדי לוודא שהמורשת הסינית תכובד ושלא יהיו טעויות מביכות.
התוצאה, כצפוי, נוסחתית משהו ומהדהדת לא מעט מהלכים ואלמנטים מהפנתר השחור. אבל זה לא מונע משאנג־צ'י להיות מהנה מאוד, וזאת בזכות שתי בחירות חשובות: הראשונה היא גישה קלילה ומלאת הומור לחומרים, בעיקר באדיבות דמות ידידתו הקרובה של שאנג (אקוופינה המעולה) שמלווה אותו במסעו ומספקת לכל אורך הדרך פרספקטיבת "דג מחוץ למים" שובבה.
השנייה והדומיננטית יותר היא הבחירה לשלב בסצנות הקרבות מגוון סגנונות קולנועיים של סרטי אמנויות לחימה סיניים. זה עובד נהדר במיוחד בשעה הראשונה האדירה שנפתחת בסצנה יפהפייה במסורת ה"וו־שו", שבה הגיבורים ספק נלחמים ספק רוקדים זה עם זה כשהם מרחפים באוויר, מסתחררים ומתמזגים עם הטבע. סצנת האקשן הבאה כוללת מאבק רב־משתתפים בתוך אוטובוס השועט ללא שליטה במורדות רחובות סן־פרנסיסקו, ושואבת השראה רבה מסגנון הלחימה הווירטואוזי והקומי של ג'קי צ'אן. סצנה מסעירה נוספת מציגה מאבק לולייני המתנהל על פיגומיו של גורד שחקים סיני. מדובר ללא ספק בכוריאוגרפיית הקרבות המורכבת ביותר בזיכיון עד כה והיא מצולמת תמיד באופן שמדגיש את יכולות הלחימה של המשתתפים.
חבל שחציו השני של הסרט כבר סובל מעט מאובדן קצב והשיא השלילי נרשם במערכה האחרונה. זו מלאה עד להעיק באוסף דימויים שחוקים מהפולקלור הסיני ובוחרת כקליימקס בעוד קרב גדול, גדוש ביותר מדי אפקטים ממוחשבים ומעט מדי נשמה. בסופו של דבר, גם אם חציו השני של שאנג־צ'י אינו מצליח לקיים את ההבטחה של חלקו הראשון, עדיין מדובר בכיף גדול שמשאיר טעם של עוד לקראת המשך מעללי הנוקמים.
שאנג–צ'י ואגדת עשר הטבעות ארה"ב 2021, במאי: דסטין דניאל קרטון, 132 ד',שלושה כוכבים וחצי
