"שודדי הקאריביים" המצוין היה הראשון בזיכיון "האטרקציות" של דיסני המורכב מסרטים המבוססים על מתקנים בפארקי השעשועים שלהם. אך העיבודים המקוריים הבאים כמו "הטירה המכושפת" ו"ארץ המחר" כשלו לגמרי. כעת דיסני מנסים שוב עם "ג'אנגל קרוז", על פי מתקן שיט האמזונס הוותיק שלהם.
העלילה מתרחשת בתקופת מלחמת העולם הראשונה. מדענית צעירה ואחיה מגיעים לאמזונס במטרה למצוא עץ עתיק בעל סגולות ריפוי עוצמתיות. הם חוברים לקפטן של סירה רעועה ויוצאים למסע רווי סכנות. ב"שודדי הקאריביים" הקפיד הבמאי גור ורבינסקי ליצור מיתולוגיה מקורית ודמויות בלתי נשכחות והתוצאה הנהדרת הפכה לקלאסיקה מהנה לכל גיל. "ג'אנגל קרוז", לעומת זאת, נראה כמו מוצר שהונדס במעבדה – פשוט זרקו לבלנדר מוטיבים מ"אינדיאנה ג'ונס", "המומיה" וכמובן "שודדי הקאריביים" – ואז עוד דיללו את הכול עם כמה שיותר חירטוטי תקינות פוליטית מזויפת. ואחרי כל זה, חייבים להודות שעבור הילדים הסרט בהחלט עושה את העבודה – הקצב מהיר, ההומור משעשע וישנם שלל קטעי פעולה וירטואוזיים שיחזיקו אותם מרותקים.
ההורים לעומת זאת, עשויים לגלגל את עיניהם לא פעם. זה מתחיל כאמור בעלילה ובמוטיבים שממחזרים ללא בושה קלאסיקות טובות בהרבה וממשיך בעבודת אפקטים שבאופן מפתיע לסרט בפרופיל כה גבוה נופלת מהסטנדרטים המצופים.
אבל חורה במיוחד הוא הפן הפוליטי שמנפנף ללא הרף בגיבורה הנשית שלו כאילו היה מדובר בחידוש כלשהו וגם דוחף לסיפור בכוח דמות להט"בית ללא שום הצדקה תסריטאית אמיתית. מדובר במהלך שזועק יחצ"נות צינית, שלא לדבר על האופן הקלישאתי והמיושן, ועל כן פוגעני, שבו הדמות מוצגת. "ג'אנגל קרוז" מספק את הסחורה אם עוד לא עברתם את גיל 14. מבאס שדיסני לא טרחו הפעם מספיק כדי להציע חוויה עשירה ומהנה גם לשאר בני המשפחה.
***
ב־2016 עלה לאקרנים "יחידת המתאבדים" המאגד בתוכו שלל נבלים מסוכנים מעולם הקומיקס של די.סי. הרבה תקוות תלו בסרט שהיה אמור לספק מפלט צבעוני ואנרכיסטי מהאפלה והכבדות ששלטו עד אז בזיכיון גיבורי העל של וורנר. אלא שככל הנראה בשל התערבות בוטה של האולפן, סרטו של הבמאי דייויד אייר התגלה כבלגן גדול ומפוזר שרק ניצוצות רגעיים העידו על הפוטנציאל הרב שהוחמץ בו.
חמש שנים מאוחר יותר נוחת הניסיון השני להביא את המתאבדים למסך, ונראה כי ההנהגה החדשה בוורנר בהחלט למדה לקח או שניים. ראשית, הם ליהקו במאי מושלם לתפקיד – ג'יימס גאן – ושנית, הם העניקו לו חופש יצירתי מוחלט. גאן, רק נזכיר, הוא הברנש המבריק שהביא למארוול את "שומרי הגלקסיה" – חבורת גיבורים מדרג ד' שתחת שרביטו הבוטח הפכו לאהובים ופופולריים לא פחות מחבריהם הידועים.
אך בעוד האצטלה של דיסני אילצה את השומרים להיות ידידותיים גם לגילאים נמוכים, בוורנר קיבל גאן אשראי ללכת עד הסוף עם החזון שלו. ומי שמכיר את גאן יודע שמדובר בבמאי עם חתיכת חזון מופרע. "יחידת המתאבדים" שוב שולח את גיבוריו המוטלים בספק למשימת התאבדות בשירות הממשלה אלא שהפעם הוא מצליח ללכוד באופן מושלם את הטירוף והאנרכיזם של חומרי המקור.
הסרט הזה לא לוקח שבויים והולך עד הסוף עם אלימות קיצונית והומור פרוע סטייל "דד פול", החוברים לעלילה צבעונית שכל מה שמעניין אותה זה לספק עוד סצינה ביזארית/קורעת/אלימה/היסטרית שתעיף לצופים את הראש.
אחרי "ציפורי טרף" העלוב, גם הארלי קווין מקבלת סוף סוף טיפול קולנועי הולם עם שאר חברי הקבוצה המשונה והמופרעת שהתאגדה סביבה. אבל בסופו של דבר מה שמאפשר לסרט הזה באמת לזרוח הוא היכולת של גאן לגעת גם ברגש ולגרום לצופים להתחבר לדמויות ולקשרים שנוצרו ביניהם. אם פיהקתם ב"האלמנה השחורה" הנוסחתי, תנו לדי.סי לנענע אתכם עם אנטיתזה אמיתית למארוול וסיבה מוצדקת לצאת לקולנוע.
"ג'אנגל קרוז" ארה"ב 2021, במאי: חאומה קולייט–סרה, 127 ד'. שלושה כוכבים
"יחידת המתאבדים" ארה"ב 2021, במאי: ג'יימס גאן, 130 ד'. ארבעה כוכבים
