הדבר האחרון שחשבנו שניתקל בו בהגיענו אל "סאן קפה" שבמושב בצרה בשעות הבוקר של יום ראשון מנומנם וסתמי, היה תור ארוך. "שולחן לשניים? ייקח בערך חצי שעה", עדכנה אותנו המארחת. למראה פנינו ההמומים הוסיפה בחיוך מתנצל: "ככה זה פה כל יום, כל שעה. ובשישי בבוקר בכלל קשוח".
אחרי שסוף־סוף התיישבנו האלפא הלך על מנת הבוקר הקבועה שלו – שקשוקה חריפה, שהייתה סמיכה ומבעבעת אבל החלק הכי מוצלח שלה היה דווקא הלחמים שהגיעו איתה – לא עוד חלה יבשושית או לחם דגנים שעושה טובה, כי אם לחמניות פרעצעל משובחות וחמימות עם קרום פריך וארומה משכרת שנודפת מהן בעת הבציעה.
אני החלטתי לדלג על הבנאליה של חביתה/טוסט/כריך/ סלט ולהזמין שתי מנות שקרצו לי מבין המיוחדות: קציצות התרד היו מנה טובה אך די קטנה – שלוש קציצות מטוגנות מונחות על מחבת מסטינג קטנה מעל מצע ציזיקי מעוטר בסלסת עגבניות. טעים ועשיר ויפה. החציל בתנור כבר היה סיפור אחר והצדיק את שמו "חצילו", מלשון הצילווו. וואו, זו הייתה אחת ממנות החציל הטעימות ביותר שפגשתי בחיי. דווקא מבחינה אסתטית לא ניכרה השקעה מיוחדת (זה בסדר, סלחנו): שני חצאי חצילים מלווים בטוסטונים ומקושטים בזיגוג טחינה־עגבניות־חריף. לדעת לקלות חציל זו אמנות של ממש וכאן הצליחו להביא אותו לכדי שלמות של רכות ובשרניות, עומק ועסיסיות. אף חלק לא נשרף, אף חלק לא הושאר חי מדי, אף חלק לא סבל מטעם לוואי. והטעם? לפעמים כשהיד הנכונה פוגשת שמן זית, עגבניות, פלפל חריף וקצת טחינה, מתרחשים קסמים. מה נאמר, אפילו את הקליפה זללנו.
למרות העומס כל המלצרים אדיבים ונחמדים, וניכר כי נעשתה כאן חשיבה עם חלוקה לתפקיד של מנקי שולחנות ומלצרים (עניין שבדרך כלל שמור למסעדות יוקרה), אך זו כנראה הדרך של המקום להתמודד עם העומס הבאמת יוצא דופן. נקודה נוספת שראויה לציון היא החניון המסודר והענק שהוכשר בסמוך, כולל שלטי המלצה למיקום החניה כך שתימנעו מקבלת דוח. חלק מהשולחנות פזורים ברחבי המתחם המגונן, שזה נחמד ונעים, רק שבחום הארצישראלי הורגש מאוד חסרונם של מזגני חוץ או מאווררים.
כידוע, טוב מראה עיניים, כך כשהגיע זמן קינוח – נאלצנו לקום ממקומנו ולנדוד לעבר הוויטרינה (מי אתם אנשים משונים שמסתפקים בסקירה של המלצר). בחרנו בעוגת מוס פיסטוק, שהייתה נפלאה. טעם הפיסטוק עדין־עדין, כך שהיא תערב גם לחכם של חובבים פחות מושבעים של הפרי הירקרק. היא הורכבה משכבת ספוג רכה, קרם שוקולד לבן, מוס פיסטוק אוורירי, ונחתמה בגנאש פיסטוק. פרוסת עוגת השוקולד, לעומתה, הייתה ההפך הגמור – עשירה ודחוסה, מצופה בסוכריות צבעוניות שישמחו כל ילד (ומבוגרת). אף היא הייתה מוצלחת, אבל אחרי שני ביסים הבנו שאיננו יכולים עוד וארזנו הביתה לנשנוש ערב.
אולי בזכות התפריט המרענן, אולי בזכות התוצרים המשובחים, אולי בזכות מיעוט בתי הקפה הכשרים באזור – כנראה בזכות שלושתם – סאן קפה בהחלט התגלה כשווה את ההמתנה. מה שכן, בפעם הבאה פשוט נדע להזמין מקום מראש.
Sun Cafe הגן 3, בצרה
טלפון: 09־8302311
כשרות רבנות חוף השרון
א גישה לנכים | א מנות ללא גלוטן
