מה את עושה?
אני יועצת לנושאים חברתיים־כלכליים במשלחת הישראלית לאו"ם. אני מייצגת את ישראל בוועדות האו"ם ואם מתקיים דיון בנושא שלי באחת העצרות, אני אהיה שם. העבודה שלי היא להבין את האו"ם, להבין את המדינה ולחבר בין המדיניות הישראלית למטרות האו"ם. בפועל אני "ישראל" בחדר בזמן דיונים בנושאים כמו עוני, אנרגיה מתחדשת, מדע, טכנולוגיה, יזמות, ביטחון תזונתי, בריאות, קורונה ועוד.
איך את יודעת מה המדיניות הישראלית?
בנושאים רבים מדיניות הישראלית מתגבשת בשיתוף פעולה רב־משרדי. למשל, בתחום האנרגיה אני עובדת מול משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, רשות החשמל ומשרד הכלכלה. בכל משרד ממשלתי יש רפרנטים שאחראיים ל"יצוא" המדיניות הבינלאומית ואני עובדת מולם כדי לתכלל את הפעילות ולעזור לקדם את האג'נדה הישראלית ברמה הבינלאומית.
מה היתרונות של להיות ישראלית באו"ם?
בתחומים שבהם אני עוסקת, חקלאות, סטארטאפים, אנרגיה מתחדשת – אוהבים ומעריכים ישראלים ואת מדינת ישראל. אומרים לי את זה קולגות ויועצים ממשלחות ממדינות אחרות, עובדי או"ם ועובדי סוכנויות גדולות שעובדים עם האו"ם. מעריכים "חוצפה" ישראלית, סטארטאפים ישראליים, חוקרים ישראלים. אומרים שגופים ישראליים לא מפחדים להגיע לשטח, להתקין בעצמם את הפאנל הסולארי בתוך הבוץ או להדגים למקומיים איך לבצע דברים במקום לעמוד בצד ולתת למקומיים הנחיות.
איך הגעת לעבוד באו"ם?
היה לי חלום מהתיכון להיות מזכ"לית האו"ם. בגיל 23 התקבלתי לקורס צוערים לשירות החוץ אבל הייתי במקום אחר בחיים וחשבתי שאם אני אטייל בעולם לא אמצא חתן. חמש שנים אחרי, בגיל 28, זכיתי להגשים את החלום לעבוד באו"ם (חתן עדיין אין). עשיתי תואר ראשון בפילוסופיה ויחב"ל ותואר שני בזכויות אדם. אחרי התואר עבדתי במשרד המשפטים כיועצת אסטרטגית ומנהלת תוכניות עבודה, והמשכתי למשרד להגנת הסביבה כמתכננת מדיניות. משם הרגשתי שאני רוצה להרגיש את הזירה הבינלאומית והגשתי קורות חיים לתפקיד זמני במשלחת הישראלית לאו"ם. מתוך הראיונות לתפקיד הזמני הציעו לי למלא תפקיד קבוע ובספטמבר 2019 עברתי לניו־יורק.
מה את אוהבת במקצוע?
אני אוהבת את העבודה עם אנשים מכל העולם, כולל איים ומקומות שלא ידעתי שהם קיימים. אני יכולה להביא צד יפהפה של מדינת ישראל ומדיניות חיובית בתחומים שבהם ישראל מצטיינת. אני אוהבת לגור בניו־יורק, להסתובב במסדרונות האו"ם ולעבוד בו.
מה את לא אוהבת במקצוע?
כל תוצר שאני רוצה לפרסם וכל נושא שאני רוצה לקדם צריך לעבור הרבה זוגות עיניים בדרגים שונים. גלגלי השיניים של המערכת זזים לאט ויש הרבה רגולציה מבחינת טפסים ומסמכים מקדימים שאני צריכה להגיש, מה שמסבך את העבודה. וגם, לא פשוט לחיות בניו־יורק ממשכורת של מגזר ציבורי בישראל.
ספרי על טעות של מתחילים
הגעתי לעבודה בג'ינס וסניקרס. לא עושים את זה באו"ם.
כמה עובדות על ישראלים באו"ם
הכשרה
דיפלומטים הם בוגרי קורס צוערים ושליחים של המדינה; יועצים הם עובדי משרד החוץ ומתקבלים לעבודה לשלוש–ארבע שנים. המשלחת מקבלת גם מתמחים ללא שכר להתמחות של שלושה עד שישה חודשים. כדי להיות יועצים נדרש תואר ראשון וידע שרלוונטי לאחד מנושאי העיסוק של ועדות האו"ם. תנאים נוספים הם אנגלית ברמה גבוהה, להיות "אדם של אנשים" ויכולת לעבוד בצוות.
עובדי או"ם מן המניין
ישראלים יכולים להיות לעבוד באו"ם ללא קשר למשלחת הישראלית ולהגיש קו"ח לאחת ממאות המשרות שפתוחות ברחבי העולם דרך תוכנית שנקראת YPP – Young Professionals Program. וגם דרך אתר האו"ם.
איפה הכסף
5,500–6,000 ₪ (תלוי ותק) ויש תוספות להשתתפות בשכר דירה והוצאות מחייה.
מקצועות קרובים
עובדי גופים בינלאומיים כמו אמנסטי וגרין־פיס; עובדים בעמותות של זכויות אדם; עובדי משרדי ממשלה; עובדי שגרירויות; נספחים צבאיים; נספחים כלכליים
