בג"ץ הוציא היום (ב') צו המורה לשר המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין משמעתי את רבה של העיר צפת, הרב שמואל אליהו בשל התבטאויותיו בעבר. הרכב השופטים כלל את הנשיאה חיות, השופט שטיין והשופט עמית בעתירה של המרכז הרפורמי לדת ומדינה נגד הרב אליהו.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
תכלה שנה וציוצי החמוצים: נתניהו רק ניסה לעשות שלום
מלכודת קורונה: פרישתו הצפויה של גמזו תהיה אסון למערכת
בחנו את עצמכם: עד כמה אתם בקיאים בתוכניות הטלוויזיה?
מדובר בעתירה משנת 2016 בגין התבטאויות שונות של הרב אליהו, בה דרשו העותרים ממשרד המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה להעמיד את הרב אליהו לדין משמעתי. שרת המשפטים דאז, איילת שקד הסתפקה בשיחת הבהרה עם הרב ונגד מהלך זה טענו העותרים בבית המשפט כי זו אינה מספיקה.
השופט שטיין העביר ביקורת חריפה על שקד וקבע כי נפל פגם מהותי בשיקול הדעת שלה ושל היועמ"ש מנדלבליט: "נראה לכאורה כי כמה וכמה מהתבטאויותיו הפומביות, אם כי לא כולן, חצו את הקו האדום אשר מפריד בין מה שמותר לרב עיר להגיד ולפרסם ברבים לבין מה שאסור לו להגיד ולפרסם בפרהסיה בהיותו רב עיר" קבע שטיין והוסיף, כי התבטאויות אלו, מספרן והתקופה על פניה הן מתפרשות מעידים על כך ש"אמצעי המשמעת החלופי בו הסתפקו שרת המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה… לא הועיל ולא סיפק מענה ראוי להתנהלותו של הרב".
השופט שטיין התייחס בפסק הדין לכמה התבטאויות בולטות ומובהקות לדבריו, שהרב נתן להן פומבי ואשר לכאורה מגיעות כדי עבירת המשמעת שהגדרתה היא "התנהגות שאינה הולמת רב עיר". הרב אליהו טען לחופש הביטוי שעל חשיבותו הכביר במלים השופט שטיין בפסיקתו. יחד עם זאת, הדגיש שטיין כי חופש הביטוי מוגבל ככל שאדם הוא בעל שררה: "התבטאויותיו הפומביות של איש ציבור בכיר משפיעות על מוצא פיהם ועל פועלם של עובדי ציבור בכירים פחות. התבטאויות כאלה עשויות על כן לקבוע את הלך הרוח הכללי במוסדות השלטון השונים, אשר בסופו של יום עתיד להשפיע על כל אזרח ואזרח. את הלך הרוח הזה אדם פרטי לא יוכל לנטרל על ידי הפעלת זכות ההתעלמות".
מבין מאות התבטאויות שהובאו בעתירה, קבע שטיין כי אמירותיו של הרב אליהו נגד קהילת הלהט"ב, נשים המשרתות בצה"ל ואזרחים שאינם יהודים כדוגמת בני מיעוטים אינן מגיעות כדי עבירת משמעת: "אמירות אלה מביעות יחס שלילי ביותר – עד כדי מבזה – לתופעת ההתבוללות של יהודים ולקהילת הלהט"ב ומצדדות באיסור הלכתי על מכירה והשכרה של נכסי יהודים לאוכלוסייה הערבית ועל שירת נשים. מותר לו, לרב בישראל, במסגרת חופש הביטוי הרבני שלו לדבר מהפרספקטיבה הדתית- לאומית שלו.. קביעה הפוכה מזאת תפגע, ללא בסיס משפטי, בחופש הביטוי של הרב כרב בישראל".
בשונה מאלה, מונה השופט שטיין אמירות קשות אחרות של הרב אליהו שכן עולות כדי עבירה משמעתית לדידו של בית המשפט. דוגמא להתבטאויות קשות הנכללות בגדר איומים, הסתה או לשון הרע נגד ערבים היא למשל פוסט בעמוד הפייסבוק של לשכת הרב בו פורסמו דברי הרב אליהו כי "בימינו צריכים להשתדל, כי כל מי שמרים יד על יהודי להרגו, נקום יינקם… גם בימינו חשוב לדאוג להסדרת החוק כך שיהיה ברור לכולם, כולל לרוצחים, שמחבל או מחבלת שבאו להרוג יהודים – זה סופם. חובה ומצווה על החיילים והשוטרים והאזרחים לכלות אותם. לא לנטרל אותם ולא להשתלט עליהם, אלא להעבירם מן העולם".
דוגמא נוספת היא משיעורו של הרב שהועלה לרשת יוטיוב בו נשמע הרב אומר: "הערבים אותם ערבים והים אותו ים. אומרים, אותה שנאת ישראל יש להם בכל מקום שהם רואים יהודים הם מזיקים. רק עכשיו היו יהודים בגרמניה. חטפו מכות מערבים, זה לא משנה איפה אתה נמצא […] בכל מקום שהם רואים יהודים הם הורגים, הם לא אכפת להם יהודים בארץ או יהודים בתל אביב או באלון מורה או בפריז או בבואנוס איירס, זה לא משנה להם."
כמו כן, הרב אליהו נתבע לדין משמעתי בשל התבטאויות פוליטיות ותמיכתו במפלגות ובמתמודדים שונים כמו למשל תמיכתו ברב רפי פרץ להנהיג את מפלגת הציונות הדתית אם בראיון בגלי צה"ל, בגילוי דעת עליו חתם והביע תמיכתו ברב פרץ או במאמר שפרסם באתר סרוגים בור התבטא בעד התארגנות מחודשת של הציונות הדתית לבחירות.
כמו כן, התבטא הרב בכתבה ב-2017 על חקירותיו של ראש הממשלה נתניהו בתארו אותן "שיטה ידועה של אלו שנכשלו בקלפי" וכן כי לדידו מדובר במזימה "לבטל את רצון הבוחר ולהמליך איש עושה דברם. חייבים לעצור אותם זו סכנה לדמוקרטיה וגם לארץ ישראל. העם בחר בנימין נתניהו ולא מפילים ראש ממשלה בגלל סיגרים ופגישות עם עיתונאים. לא הפילו על זה את שמעון פרס ולא ניתן שיעשו כן לנתניהו".
ביקורת על מערכת המשפט
השופטים קבעו כי הרב אליהו חצה את הקו האדום של חופש הביטוי בהיותו נושא משרה ציבורית כשמתח ביקורת על שופטים ומערכת המשפט. דוגמא לכך היא שיעור שהעביר בישיבת ההסדר צפת שעלה ליוטיוב כמו כל שיעוריו של הרב, בו סיפר על שיחה שהעביר לתלמידי ישיבת "פרי הארץ" ברחלים שחמישה מהם נחשדו ברצח עאישה א-רבי שנהרגה בעקבות זריקת אבנים על מכוניתה: "למה כשערבי יורה על אוטובוס אתה מתייחס בשוויון נפש? […] אם זה יהודי תפעיל את כל השב"כ? […] זאת מערכת מושחתת מכיוון שהיא מטבעה מושחתת […] זאת מערכת המשפט, מרוב זמן שהיא יושבת שם על הכיסא זה ממנה את החברים שלו וזה כבר ידוע שחבר מביא חבר. זה כסיל. מערכת רקובה לגמרי. רקובה רקובה… מערכת המשפט מנסה לעקר את רצון העם, מערכת המשפט מנסה לבוא ולומר הנבחרים הם כלום, אנחנו השופטים החכמים היודעים, מנסים לייצר דיקטטורה".
הנשיאה חיות הסכימה עם רוב קביעותיו של השופט שטיין והוסיפה: "אמירות אשר, בסבירות קרובה לוודאית, חותרות תחת יסודות השירות הציבורי; התבטאויות הקוראות לפעול בניגוד להוראות החוק או בניגוד למדיניות הממשלה; וכן התבטאויות המהוות פעילות מפלגתית אסורה או התבטאויות שיש בהן, לכאורה, כדי לפגוע, לבזות או להשפיל אוכלוסיות שלמות, אינן חוסות תחת חופש הביטוי הנתון לרב עיר".
גם השופט עמית מתח ביקורת על התנהלות הרב וחלק על השופט שטיין שסבר שחלק מן האמירות שהן בגדר הלכה מותרות: "המילה "הלכה" אינה מילת קסם שאמורה להדוף ולהרתיע מפני ביקורת שיפוטית…. ככל שאנו מתרחקים יותר מ"הליבה" ומ"הגרעין הקשה" של ענייני דת והלכה, כך נחלשת העוצמה ההלכתית שאנו נכונים לייחס לדברים וקטנה מידת ההגנה שאנו נכונים להעניק להם".
מלשכת הרב אליהו נמסר בתגובה לפסק הדין: "מדובר בבית משפט פוליטי. אם היה מדובר על חופש דיבור של אנשים שלהם אין שום בעיה להציג גליוטינה או ראש ממשלה על חבל תליה. אם מדובר על רבנים או דתיים הם יעקמו את החוק כדי לבטל את הזכות היסודית הזו. אנחנו לא נפסיק לדבר. לא נפסיק לומר את האמת. לצערו, אין לציבור אמון במערכת הזו. אפשר רק לתהות, אם היה מדובר באישיות לא דתית, ובאמירות שמתיישבות יותר עם עולם הערכים האקטיביסטי של שופטי העליון – האם גם אז אמון הציבור היה נפגע במידה שמצדיקה העמדה לדין משמעתי".
ח"כ אילת שקד, עליה העביר בין השאר השופט שטיין ביקורת מסרה בתגובה: "כמו במקרים רבים אחרים, גם הפעם בולטת לחיוב חוות דעת היחיד של השופט שטיין. במתינות ובשמרנות שיפוטית, הפריד השופט שטיין בין ההתבטאויות של הרב שקשורות לאורח החיים מנקודת המבט הדתית, שם יש חופש ביטוי מוחלט ובין התבטאויות בעלות גוון פוליטי ברור.
דעתי בעניין הייתה ידועה – לא היה צורך בהליך משמעתי והתוצאה של פסק הדין מיותרת".
ח"כ שקד אמרה כי לעומת הפסיקה של השופט שטיין "האמירה הכללית של הנשיאה חיות ושל השופט עמית פחות ממשכנעת. היא לא מכילה אמות מידה משפטיות או מעין שיפוטיות, אלא נסמכות על קביעה אמורפית בדבר "פגיעה באמון הציבור", ללא נימוק וללא הסבר".
ח"כ סמוטריץ תקף את פסיקת בג"ץ: "בעולם מתוקן הנשיאה חיות ושופטי בג"ץ היו מועמדים כבר עשרות פעמים לדין משמעתי על עיוות פוליטי של המשפט הישראלי. שוב, בפסיקה שכל כולה סתימת פיות, מעמידים רב עיר, תלמיד חכם ומנהיג ציבור לדין על דעותיו. הם סותמים את הפה ומהלכים אימים על הרבנים, הם סותמים את הפה לימין, הם סותמים את הפה לכל מי שמאיים על ההגמוניה שלהם. לא ירחק היום שיסתמו את הפה גם לנבחרי ציבור שלא בצד הפוליטי הנכון".
סמוטריץ' ביקש לחזק את ידי הרב אליהו: "אני שולח חיזוק לרב שמואל אליהו על האומץ, על העצמאות, על האמת ועל זקיפות הקומה. לא הם יקבעו את גבולות השיח של רבני ישראל. נעמוד איתן על עצמאותם של רבנים להביע את עמדותיהם ההלכתיות בעצמאות, בחופשיות וללא מורא".
מארגון תג מאיר, ממגישי העתירה נגד הרב שמואל אליהו, נמסר כי הם "מברכים על החלטת בג"צ להעמיד לדין משמעתי את הרב שמואל אליהו בגין התבטאויותיו כנגד רשויות אכיפת החוק והמשפט והציבור הערבי במדינת בישראל".
הכדור כעת במגרשו של שר המשפטים אבי ניסנקורן. לצורך קיום ההליך המשמעתי, בפרקליטות צריכים להגיש קובלנה שתביא את מועצת הרבנות הראשית להקים בית דין שייבחן האם התבטאויותיו הפומביות של הרב אליהו מגיעות כדי אחת מעבירות המשמעת: "התנהגות לא כהלכה בעת מילוי תפקידו", או התנהגות "באופן שאינו הולם את מעמדו של רב בישראל", בהתאם לחוק שירותי הדת.
