בלאק אאוט
משקשקים למוות לפני כל מבחן? ייתכן שאתם סובלים מחרדה
מחקרים שערך מכון סאלד מראים כי 41 אחוז מהבנות ולמעלה מ-24 אחוז מהבנים מדווחים על מאפיינים פיזיים ואחרים המזוהים עם חרדת בחינות, כך שאתם לא לבד. אולי אתם מרגישים מה שאתם מרגישים בגלל אותה חרדה. וייתכן גם שהיא משפיעה על הדימוי העצמי שלכם. ושבגללה, אתם בוחרים לעשות רק את מה שקל לכם ולא להתמודד עם קשיים.
לפני שאתם ממהרים למתג את עצמכם כחרדתיים, שימו לב: לא כל 'בלאק-אאוט' הוא חרדה. לפעמים 'בלאק-אאוט' זו תופעה של מי שלא למד נכון, או שרק רפרף על החומר.
איך תזהו אם אתם סובלים מחרדה? מירה יהודאי, יועצת חינוכית בתיכון בית צבי בקריית אונו, מורה להוראה מתווכת ואסטרטגיות למידה ומאבחנת ליקויי למידה, ממליצה קודם כל לבדוק את הסממנים הפיזיים: כאב בטן, הזעת יתר, חיוורון, חולשה. אם זה מה שקורה לכם לפני מבחן, אז כנראה שאתם סובלים מחרדה.
אבל יש גם ביטוי אחר לגמרי לחרדה. ד"ר שרית סגל, פסיכולוגית קלינית במכבי שירותי בריאות וראש תחום פסיכולוגיה במכללת לוינסקי, מסבירה כי גם אדישות למבחן מבטאת לעיתים חרדה, והיא בעצם מנגנון הגנה כשאנחנו נמצאים במצב בלתי נסבל של לחץ. "זה דומה מאד למנגנון העילפון במצב בו כאב פיזי הוא בלתי נסבל". בנוסף, חרדה גם מתבטאת במחשבות מסיחות דעת, מחשבות בעלות אופי מדאיג, כגון "מה יקרה לי אם אני אקבל רק 78?"
"התופעה של חרדת בחינות היא תוצאה של חברה תחרותית בה הכרחי שנגיע להישגים גבוהים", אומרת יהודאי. "חרדת בחינות היא גם חלק מחרדה כללית של אותו אדם, וקשורה באישיותו. בדרך כלל אדם חרדתי חרד בכמה תחומים בחייו. גירויים המעוררים חרדה קשורים פעמים רבות לאגו ודימוי עצמי.
"החרדה הנוספת, שאיננה אישיותית-תכונתית, היא החרדה המצבית. למשל, אם מישהו רוצה להתקבל למקום עבודה שמאד חשוב לו לקריירה, הוא עלול להגיע לרמת ערעור גבוהה. דוגמה טובה היא כשאנחנו רואים אנשים בתוכניות כמו 'מי רוצה להיות מיליונר' ו'הכספת' לא מצליחים לענות על שאלות פשוטות. זו חרדה מצבית
ד"ר סגל מאמינה שאנחנו זקוקים לרמה מסוימת של לחץ כדי לתפקד במיטבנו. "בלי מבחנים הלמידה היא פחות איכותית, וכולנו מכירים את זה. חרדה היא בסך הכל תגובה טבעית, הישרדותית-אוטומטית המתבטאת בהכנת הגוף למצבי סכנה. כשאנחנו צריכים להילחם על חיינו, תופעות כמו האצת הדופק, זרימת דם מוגברת בגוף, ומחשבה צרה וממוקדת מסייעות לנו. הבעיה היא שהתופעות הגופניות הללו טובות למצב בו דוב רודף אחריך אך לא למצב בו אתה כותב בחינה"
בחלק מבתי הספר נערכים כדי לעזור לכם. "אנחנו מטפלים בתופעות הללו באמצעות לימוד של אסטרטגיות למידה, מתוך הנחה שאדם ששולט במצב חרד פחות" אומרת יהודאי. "אנחנו מלמדים את התלמידים בבית הספר ניהול זמן, אבחנה בין עיקר לתפל, שליטה עצמית, ואפילו ממליצים להם להשתמש בטכניקות של הרפיה". הטכניקה של ההרפיה נובעת מהנחה בסיסית שאי אפשר להיות גם רפוי וגם מתוח באותו זמן.
ד"ר סגל מבחינה בין טיפול במאפיינים הגופניים של חרדה לטיפול במאפיינים קוגניטיביים, כגון מחשבות טורדניות בזמן בחינות. "במחשבות טורדניות נטפל בטכניקת CBT, גישת טיפול התנהגותית-קוגינטיבית, בה ננסה לחשוף את המחשבות שגורמות לאותו לחץ, כגון, 'רק כך ההורים שלי יקבלו אותי' או 'זו הדרך שלי להיות מקובל בחברה'.
"אבל לא חייבים למהר לפסיכולוג. לדעתי הפתרון הוא שמורים יעברו יותר השתלמויות בנושא, כדי שילמדו לאבחן ילדים עם נטייה לחרדה. בגלל שמצב החרדה קשור גם בעובדה שאנחנו חברה של מספרים, שבה מיד עם כניסתך למערכת החינוך אתה נחשף לחשיבות של 95 במתמטיקה, ומאוחר יותר לחשיבות של 700 בפסיכומטרי, המערכת החינוכית צריכה לאמץ לעצמה קודים של התנהלות שמפחיתים חרדה. בסקנדינביה, למשל, עד כיתה ו' אין מבחנים, והם לא פחות מוצלחים".
נא להמתין לטעינת התגובות
